קנדי הופיע בגרנד ראפידס לתמיכה במועמד הרפובליקני לסנאט מייק רוג'רס, המתמודד מול הדמוקרט עבדול אל־סייד, אמריקני ממוצא מצרי ומוסלמי. "יש בעולם 500 מיליון ערבים, ובכל זאת הם לא מייצרים מדע", אמר, והוסיף שאינם זוכים בפרסי נובל, פילדס או וולף ואינם מייצרים ספרות. מדובר בטענות שגויות, שסתרו הישגים מתועדים של חוקרים וסופרים ערבים.
בהתייחסותו לישראל תיאר קנדי כיצד מדינה קטנה הפכה למעצמת הייטק, והשווה את הישגיה לאלה של שכנותיה. את הפערים ייחס להשפעת האחים המוסלמים. הוא טען שהתנועה החריבה מסורת מוסלמית מפוארת של מדע ותרבות, וכי האידיאולוגיה שלה מושתתת על שנאת יהודים, ארצות הברית והציוויליזציה המערבית.
עוד טען כי שנאת היהודים בקרב האחים המוסלמים קדמה להקמת ישראל, ולכן אין לראות במדינה את מקורה. הוא הצביע על הצטמצמות הקהילות היהודיות במדינות ערב, אך כלל בדבריו גם טענה שגויה שלפיה בתוניסיה לא נותרו יהודים, אף שבמדינה פועלת קהילה יהודית.
בדיקת עובדות של סוכנות אי־פי הציגה שורת דוגמאות המפריכות את דבריו: נגיב מחפוז זכה בנובל לספרות ב־1988, ואחמד זווייל בנובל לכימיה ב־1999. הכימאי עומר יאגי זכה בנובל לכימיה ב־2025 ובפרס וולף ב־2018. המתמטיקאי מייקל עטיה, ממוצא לבנוני, זכה במדליית פילדס ב־1966.
האחים המוסלמים נוסדו במצרים ב־1928, אך דבריו של קנדי החילו את הביקורת על התנועה על מאות מיליוני בני אדם. בבדיקת אי־פי הודגש ההבדל בין זהות ערבית לזהות מוסלמית: ערבים יכולים להשתייך לדתות שונות, ורוב המוסלמים בעולם כלל אינם ערבים.
המועצה ליחסים אמריקניים־אסלאמיים, CAIR, גינתה את הדברים כ"ביטוי מובהק לגזענות ולקנאות בוטות" וקראה לפיטוריו. פרופסור פיטר הוטז, מומחה לפיתוח חיסונים, הזכיר את עמיתו המנוח זווייל כמי שהישגיו סותרים את דברי השר. ארגוני זכויות אזרח, פעילי בריאות ודמוקרטים הצטרפו לביקורת.
הסערה מתרחשת לקראת בחירות אמצע הקדנציה, במדינה שבה קהילה ערבית־אמריקנית גדולה. רוג'רס ובעלי בריתו ניסו לקשור את אל־סייד לאחים המוסלמים, והוא הכחיש קשר לתנועה והתנער ממנה.
התרעות פיקוד העורף