משרד ההגנה הטורקי הודיע כי אנקרה מוכנה לפתוח במשא ומתן עם קהיר על הסדרת הגבולות הימיים בהתאם לאינטרסים המשותפים של שתי המדינות. בהודעת המשרד נאמר: "אנו מדגישים פעם נוספת כי אנו מוכנים לחתום עם מצרים על הסכם לתיחום אזורי הסמכות הימית בהתאם לאינטרסים המשותפים". עוד נטען כי הסכם כזה יעניק למצרים יותר מ-15 אלף קמ"ר נוספים בהשוואה להסכם אפשרי עם יוון. מדובר בהערכה טורקית שלא אומתה באופן עצמאי, ולא בהסכם שכבר הושג.
ההסכם עם לוב והעימות עם יוון
יוון, קפריסין ומצרים מתנגדות להסכם, שלטענתן פוגע בזכויותיהן הריבוניות ובכללי המשפט הבינלאומי. מנגד, אנקרה טוענת כי ההסכם מבוסס על עקרונות של חלוקה הוגנת בין המדינות השוכנות לחופי הים התיכון. האיחוד האירופי מתח בעבר ביקורת על ההסכם וקבע כי הוא פוגע בזכויותיהן של מדינות שלישיות.
מצרים ניצבת בפני בחירה אסטרטגית
באוגוסט 2020 חתמו מצרים ויוון על הסכם חלקי לתיחום האזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן בים התיכון, בתגובה למהלך הטורקי-לובי. ההסכם נועד בין היתר להגן על זכויותיהן בחיפוש ובהפקת גז טבעי.
אולם בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ביחסים בין אנקרה לקהיר, לאחר יותר מעשור של מתיחות מדינית. טורקיה מבקשת לנצל את ההתקרבות כדי לשכנע את מצרים לשנות את עמדתה בסוגיית הגבולות הימיים.
למרות זאת, קהיר אינה ממהרת להתייצב לצד אנקרה. רק בשבוע שעבר הבהירו שרי החוץ של מצרים ויוון כי הם דוחים את אישור ההסכם הטורקי-לובי. שתי המדינות אף מקיימות מגעים להרחבת ההסכם הימי ביניהן מזרחה, לכיוון קפריסין.
המהלך הטורקי עשוי להשפיע גם על האינטרסים של ישראל, המקיימת שיתוף פעולה משמעותי עם מצרים, יוון וקפריסין בתחום האנרגיה. מעבר לשאלת הגבולות, המאבק נוגע גם לזכויות החיפוש וההפקה של גז טבעי, לפריסת תשתיות אנרגיה תת-ימיות ולהשפעה האסטרטגית במזרח הים התיכון.
התרעות פיקוד העורף