לרגל ציון 35 שנים לחידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים בין מוסקבה לירושלים, פרסם שגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב מאמר מקיף המשרטט את חזונה של מוסקבה כלפי המזרח התיכון, תוך שהוא מחלק שבחים למדיניות הישראלית הנוכחית ומעביר ביקורת מרומזת על המערכת הבנקאית המקומית. המאמר, שנכתב לציון האירוע ההיסטורי מאוקטובר 1991, מספק הצצה נדירה לזווית הראייה הרוסית על שיתוף הפעולה בין המדינות בצל המלחמות באוקראינה ובעזה.
ויקטורוב פותח את דבריו בסקירה היסטורית נרחבת ומזכיר כי הקשר בין העמים החל הרבה לפני הקמת מדינת ישראל. הוא מציין כי דמויות מפתח שהניחו את היסודות למדינה, ובהן חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, דוד בן־גוריון וגולדה מאיר, הושפעו עמוקות מהסביבה החברתית והפוליטית הרוסית. השגריר מדגיש במיוחד את תפקידו של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, שבה לחמו כחצי מיליון יהודים בשורותיו, ומגדיר את המאבק ברוויזיוניזם היסטורי ובאנטישמיות כערך משותף לשתי המדינות. לדבריו, ברית המועצות הייתה הראשונה להכיר בישראל דה־יורה ב־18 במאי 1948, וגם לאחר ניתוק היחסים ב־10 ביוני 1967, מוסקבה מעולם לא שללה את זכות קיומה של ישראל ושמרה על ערוצים סגורים מול ירושלים.
בהתייחסו למצב האזורי, השגריר מבהיר כי "רוסיה נוכחת במזרח התיכון זה מאות שנים, ועובדה זו לא תשתנה לעולם". הוא מותח ביקורת על השימוש בכוח צבאי, שלטענתו רק דוחק את בעיות האזור עמוק יותר, וקורא לפתרון מדיני המבוסס על החוק הבינלאומי. עם זאת, ויקטורוב שולח מסר פייסני ומציע את תיווכה של מוסקבה: "איננו כופים על איש את שירותינו הטובים, אך אנו מוכנים לתרום לבניית גשרים בין המדינות המוסלמיות לישראל, כדי למצוא פתרונות מקובלים הדדית לסתירות הקיימות". השגריר מוסיף כי היעד הוא הקמת מערכת ביטחון אזורית פתוחה ושוויונית שמתחשבת באינטרסים של כלל המדינות, ובהן ישראל.
הזווית הכלכלית תופסת אף היא מקום נכבד בדבריו של ויקטורוב, שחושף כי היקף הסחר השנתי בין המדינות חוצה בשנים האחרונות את רף שני מיליארד הדולרים. עם זאת, הוא אינו חוסך ביקורת מהמערכת הפיננסית בישראל. לדבריו, העסקים פועלים בתנאים מורכבים מכיוון ש"תשלומים ישירים בין רוסיה לישראל אינם אפשריים בשל זהירותם המופרזת של הבנקים הישראליים". למרות זאת, הוא מציין בסיפוק כי אנשי העסקים בשני הצדדים ממשיכים למצוא "פתרונות בלתי שגרתיים" לבעיות הלוגיסטיקה והמימון, חרף מה שהוא מכנה "גל חסר תקדים של סנקציות בלתי חוקיות" שהוטל על מוסקבה.
את מאמרו חותם השגריר באופטימיות באשר לעתיד היחסים הדו־צדדיים, ומביע תקווה כי גם לאחר הבחירות הבאות לכנסת "ההנהגה הפוליטית של ישראל לא תצטרף לסדר היום הסנקציוני האנטי־רוסי ותמשיך לקיים עם ארצנו דיאלוג בונה ואמין". הוא מדגיש את הקשרים ההדוקים בין הדרגים הבכירים ביותר, ומציין כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיימו לא פחות משש שיחות טלפון במהלך שנת 2025, ושיחה נוספת בינואר 2026, המשקפות דיאלוג פוליטי אינטנסיבי ויציב שממשיך להתקיים למרות הסערות העולמיות.
התרעות פיקוד העורף