על הפרק עומדים כל 435 המושבים בבית הנבחרים ו־35 מתוך מאה המושבים בסנאט. בחירות האמצע נתפסות כמבחן למפלגת השלטון, ואובדן הרוב באחד הבתים עשוי לצמצם את יכולת הנשיא לקדם את סדר יומו.
במדינות המדווחות על שיוך מפלגתי, כ־44% מהמצביעים המוקדמים רשומים כדמוקרטים, לעומת 31.2% כרפובליקנים ו־24.7% ללא שיוך מפלגתי. עם זאת, הנתונים נוגעים רק לחלק מהמדינות ומלמדים מי הצביע, ולא למי. אין להסיק מהם שהדמוקרטים מובילים בספירת הקולות, ורפובליקנים רבים צפויים להצביע ביום הבחירות עצמו.
בשתי מדינות נוספות מציגים הדמוקרטים יתרון מספרי, אולם CNN מדגישה שאין מוביל ברור: במיין מקבל טרוי ג'קסון 49%, לעומת 45% לסנאטורית הרפובליקנית סוזן קולינס; בקנזס זוכה אדם המילטון ל־49%, מול 45% לסנאטור רוג'ר מרשל. הפערים הללו נמצאים בתוך טווח טעות הדגימה, ולכן אינם מבססים יתרון מובהק.
מפת הקרבות רחבה יותר מארבע המדינות הללו. בצפון קרוליינה הציג סקר אוניברסיטת היי פוינט יתרון של 54% למושל לשעבר רוי קופר, מול 40% למייקל ווטלי. באוהיו הוביל שרוד בראון על ג'ון האסטד, 47% מול 44%, בסקר אוניברסיטת סאפוק. בניו המפשייר הוביל כריס פאפאס על ג'ון סנונו, 48% מול 41%, בסקר אוניברסיטת מסצ'וסטס בלואל.
גם במאבק על בית הנבחרים נושבת רוח גבית לדמוקרטים: סקר PBS, NPR ומריסט מציב אותם על 52% בקרב בעלי סבירות גבוהה להצביע, מול 44% לרפובליקנים. לפי הסקר, 71% מהדמוקרטים נלהבים מאוד להצביע, לעומת 61% מהרפובליקנים. ברקע עומדים חוסר שביעות רצון מטראמפ, יוקר המחיה והמלחמה באיראן.
עם זאת, הסקרים אינם תוצאות. לפי CNN, בכל ארבע המדינות שנבדקו יש די מצביעים שעשויים לשנות את דעתם כדי לסגור את הפער. בטקסס ובקנזס, רוב המתלבטים הללו הם רפובליקנים או עצמאיים הנוטים למפלגה, נתון שמותיר למועמדים הרפובליקנים אפשרות להתאושש בימים האחרונים.
קול חדש בקלפיות: קמפיין ענק של ה-IAC מעודד את הקהילה הישראלית-אמריקאית להשפיע בבחירות האמצע
קראת בחירות האמצע בארצות הברית, יוצא ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) במהלך ארצי, רחב היקף ולא-מפלגתי, במטרה לשנות מציאות ותיקה: שיעורי ההצבעה הנמוכים באופן מסורתי בקרב ישראלים-אמריקאים בבחירות המקומיות והפדרליות.
הקמפיין החדש, הכולל וובינרים מותאמים אישית לכל מדינה ומדינה, קמפיין דיגיטלי דו-לשוני חוצה-רשתות ואלפי שאלונים המופנים למועמדים בבחירות המקומיות והמדינתיות, נועד לגשר על פער בולט. מצד אחד עומדת קהילה המעורבת ובקיאה עד דק בפוליטיקה הישראלית, אך מהצד השני – לעיתים קרובות אינה מממשת את זכותה להשפיע על המערכות שקובעות את סדר היום בשכונותיה, בבתי הספר של ילדיה ובבתי המחוקקים המקומיים.
"הקהילה שלנו מוכנה לדון שעות בפוליטיקה ישראלית," אומרת איה שכטר, סמנכ"לית התפעול של ה-IAC. "אבל אם תשאלו את חברי הקהילה מי מתמודד למועצת החינוך המקומית, רוב האנשים לא ידעו לענות. זה הפוך ממה שצריך להיות – מועצת החינוך קובעת מה הילדים שלכם לומדים על השואה ועל ישראל, ובית המחוקקים של המדינה קובע כיצד הקהילה שלכם מוגנת. בנינו את הקמפיין הזה כדי לסגור את הפער הזה, בכל מערכת בחירות, מדינה אחרי מדינה".
לדברי טל שוסטר, יו"ר משותפת של הארגון, המוקד האמיתי שמשפיע על חיי היומיום נמצא קרוב לבית: "כקהילה, יש לנו נטייה להתמקד בבחירות הארציות. אבל מה שבאמת מעצב את החיים שלנו – ואت חיי הילדים שלנו – קורה ברמה המקומית. ביום הבחירות אנחנו בוחרים בין השאר למועצות החינוך המקומיות. אלו האנשים שקובעים מה חשוב ללמד את הילדים שלנו, ומה הם לומדים בפועל בכיתה".
ה-IAC, שנוסד בלוס אנג'לס ב-2007, הוא ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית הגדול בארצות הברית. הוא פועל כיום ב-100 קהילות וב-58 קמפוסים ברחבי המדינה ומייצג למעלה מ-150,000 ישראלים-אמריקאים. לצד קידום מעורבות אזרחית, הארגון מוביל את המאבק באנטישמיות ובהסתה אנטי-ישראלית, ומאז ה-7 באוקטובר הרחיב באופן דרמטי את פעילותו למען השבת החטופים, טיפוח מנהיגות קהילתית, וביסוס שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים פרו-ישראליים בארה"ב. בשנת 2025 הצטרף ה-IAC רשמית לוועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה.
התרעות פיקוד העורף