לפי הדיווח, המתווכים הקטארים עמדו בקשר רציף עם הבית הלבן לאורך השיחות. גורם דיפלומטי המעורה במגעים מסר כי נרשמה התקדמות חיובית, אך הדגיש כי הדיונים עדיין נמשכים במטרה להגיע להסכם בין הצדדים. השיחות צפויות להימשך היום בדוחא, בירת קטאר.
ההתפתחויות מתרחשות על רקע ההיערכות הצבאית האמריקאית הנרחבת במזרח התיכון והערכות שלפיהן ארצות הברית עשויה לפתוח במבצע צבאי בתוך ימים, אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו. לפי "אקסיוס", מבצע כזה עלול לגרום נזק כבד לאיראן ולהוביל לתקיפות תגמול נגד ישראל ומדינות המפרץ.
במקביל, באתר החדשות הערבי "ארם ניוז" דווח כי טראמפ כבר החליט על תקיפות צבאיות נוספות באיראן, עוד לפני חידוש המשא ומתן עם טהרן. הדיווח התבסס על מקורות בבית הלבן המקורבים לגורמים בקהילת המודיעין האמריקאית. עם זאת, הטענה בדבר החלטה סופית לא זכתה לאישור רשמי, והיא עומדת בניגוד לדיווח של סוכנות הידיעות AP, שלפיו הנשיא טרם הכריע סופית בשאלת התקיפה.
המתווכים מנסים לפרוץ את המבוי הסתום
המתווכים הקטארים מנסים לגשר על הפער באמצעות הצעה שלפיה איראן תאפשר לפקחי האו"ם לבקר במתקני הגרעין שנפגעו בתקיפות, כצעד בונה אמון. בתמורה, ארצות הברית תעניק הקלות מסוימות בסנקציות. המתווה מצטרף לטיוטת ההסכם שהועברה לטהרן בימים האחרונים, הכוללת גם הצעות לפתיחתו מחדש של מצר הורמוז, העמדת האורניום המועשר האיראני תחת פיקוח בינלאומי וחזרת פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית למתקני הגרעין.
גורם איראני בכיר דחה קודם לכן חלק מהרעיונות שהציעו המתווכים וטען כי אינם מספקים בסיס מקובל להסכם. עם זאת, הדיווח החדש על התקדמות בשיחות ביום שישי מעיד כי המאמצים להשגת הבנות נמשכים, למרות חילוקי הדעות. המחלוקת המרכזית נוגעת לסדר הפעולות: האם איראן תידרש לבצע צעדים בתחום הגרעין לפני שתזכה להקלה בלחץ הכלכלי, או שוושינגטון תידרש להסיר תחילה חלק מההגבלות כדי לאפשר את פתיחת המשא ומתן.
בתוך כך, בעיתון האיראני "ג'ומהורי-י אסלאמי" קראו להנהגת המדינה להתייחס ברצינות למכתב שהעביר סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, ולבחון בחיוב את האפשרות לקיים פגישה עם נציגים אמריקאים בימים הקרובים. במאמר שפורסם בעיתון הודגש כי "משא ומתן אינו כניעה", וכי היענות להצעה עשויה לסייע במניעת מתקפה אמריקאית נוספת, או לפחות להקשות על וושינגטון להצדיק אותה. עוד קראו בעיתון לגבש מתווה כולל שיעסוק בתוכנית הגרעין, בהקלת הסנקציות ובהסדרים במצר הורמוז, תוך התחייבויות הדדיות ומנגנוני פיקוח. לצד זאת, הזהירו מפני מחלוקות פנימיות וגורמים קיצוניים שעלולים לסכל את ההזדמנות הדיפלומטית עוד בטרם נבחנה.
המחלוקת בבית הלבן: לתקוף או להמשיך במשא ומתן?
בסנט נמנה עם היועצים הקרובים לטראמפ הסבורים כי יש לאפשר לצעדים הכלכליים להמשיך ולהשפיע על טהרן, במקום למהר ולפתוח בסבב תקיפות נוסף. לפי דוח של משרד האוצר האמריקאי, המצור הימי, הסנקציות וההגבלות על נתיבי הסחר כבר פגעו קשות ביכולתה של איראן לייצר הכנסות ולממן את פעילותה.
הגישה הזאת עומדת בניגוד לעמדת הגורמים בממשל הסבורים כי רק הפעלת כוח צבאי נוסף תוכל לכפות על איראן ויתורים משמעותיים בתחום הגרעין.
נושאות מטוסים, מפציצים חמקניים והיערכות לתקיפה
לפי "ארם ניוז", וושינגטון השלימה במהלך השבוע שורה של צעדים להעברת כוחות ואמצעי לחימה למזרח התיכון, בהיקף שלטענת מקורות אמריקאיים עולה על זה שנפרס במהלך המערכה ביוני האחרון. התגבור כולל נושאות מטוסים, ספינות מלחמה, מטוסי קרב, מערכות הגנה אווירית וכוחות אמפיביים. במקביל, בסיסים צבאיים במזרח התיכון ובאזורים נוספים, בהם צפון הים התיכון ומזרחו, הוכנו לקליטת מפציצים חמקניים וחימושים חודרי ביצורים.
לדברי המקורות שצוטטו באתר, טראמפ הבהיר ליועציו כי חזרה לשיחות עם איראן תתאפשר רק לאחר תקיפות צבאיות נוספות. לפי הערכה המיוחסת לנשיא, ללא הפעלת כוח נוספת תתקשה ארצות הברית לכפות על טהרן את התנאים שהיא מבקשת להשיג במשא ומתן על תוכנית הגרעין. מקור המעורה בדיונים בבית הלבן טען כי ההחלטה לתקוף כבר התקבלה, וכי גם אם הממשל יביע נכונות לבחון הצעות תיווך, המגעים המעשיים יידחו עד לאחר הפעולה הצבאית.
מנגד, סוכנות הידיעות AP דיווחה ביום חמישי, מפי גורמים דיפלומטיים, כי טראמפ טרם קיבל החלטה סופית. על פי הדיווח, ארצות הברית כבר הזהירה מדינות באזור להיערך לאפשרות של מתקפה אמריקאית ולתגובות איראניות נגד מתקני אנרגיה ותשתיות חיוניות. לפי "ארם ניוז", במהלך פגישה שקיים טראמפ השבוע עם בכירים בפנטגון הוצגו בפניו המשמעויות המבצעיות והכלכליות של ריכוז הכוחות האמריקאיים באזור.
הבכירים הסבירו כי פריסה בהיקף כזה כרוכה בעלויות משמעותיות של תחזוקה, הפעלה ואספקה, וכי הותרת הכוחות באזור לאורך זמן ללא השגת המטרות שנקבעו עלולה לגבות מחיר אסטרטגי. מנגד, לפי המקור, יועצים בממשל הזהירו כי נסיגה מהאיום הצבאי ללא פעולה עלולה לפגוע באמינות ההרתעה האמריקאית. ברקע עומדת האפשרות לתקוף מתקני גרעין, תשתיות נפט ומתקנים אסטרטגיים נוספים באיראן.
בנוסף, דווח על תגבור מערך ההגנה האווירית בישראל, בין היתר באמצעות סוללות פטריוט. מטוס איסוף מודיעין אמריקאי מסוג RC-135 הועבר מארצות הברית לבריטניה, ושמונה מטוסי תובלה מסוג C-17 נחתו בדרום ישראל, ככל הנראה עם ציוד הגנה אווירית ואמצעים לוגיסטיים. עם זאת, עצם ריכוז הכוחות אינו מעיד בהכרח על מועד תחילתה של מתקפה. כפי שדיווח אשכנזי, צבא ארצות הברית נדרש לפרק זמן משמעותי לצורך היערכות מבצעית רחבת היקף, גם לאחר קבלת הוראה לביצועה.
נתניהו לוחץ לתקוף, סעודיה וטורקיה מבקשות להמתין
במקביל למחלוקת בתוך הממשל האמריקאי, מדינות באזור מפעילות לחץ בכיוונים מנוגדים בניסיון להשפיע על החלטתו של טראמפ. לפי "אקסיוס", מצרים, טורקיה, עיראק, פקיסטן וערב הסעודית פועלות מול איראן כדי לשכנע אותה להסכים לחידוש המשא ומתן עוד לפני בחירות האמצע בארצות הברית.
בחירות האמצע והמבחן הפוליטי של טראמפ
בחירות האמצע בארצות הברית, שייערכו ב-3 בנובמבר, מוסיפות ממד פוליטי להכרעה הצבאית והמדינית. גורם אמריקאי שצוטט ב"אקסיוס" העריך כי טראמפ עשוי לגלות נכונות רבה יותר להורות על מבצע צבאי משמעותי אם המפלגה הרפובליקנית תספוג הפסד כבד בבחירות.
לדברי אותו גורם, אם הנשיא יחוש כי ספג פגיעה פוליטית קשה, הוא עשוי לבחור במהלך נועז. הגורם טען כי מסר דומה מועבר לאיראנים, במטרה להבהיר להם שההזדמנות הטובה ביותר להגיע להסכם היא לפני הבחירות. עם זאת, גורם בבית הלבן דחה את הקשר בין תוצאות הבחירות לבין ההחלטה האפשרית על תקיפה והבהיר כי תוצאות ההצבעה לא יהיו שיקול בתהליך קבלת ההחלטות של טראמפ.
כפי שדיווח אשכנזי, גם בישראל מעריכים כי לאחר הבחירות עשויה להתפתח דינמיקה של היערכות מחודשת ללחימה מול איראן, אף שפעולה רחבת היקף לא צפויה להתחיל בהכרח מיד עם סיום ההצבעה. ההערכות השונות ממחישות את חוסר הוודאות סביב כוונותיו של הנשיא: לצד דיווחים שלפיהם הוא נוטה להפעיל כוח, בבית הלבן ממשיכים להשאיר פתח למסלול דיפלומטי.
האיום האיראני: תקיפות נגד מתקני הנפט והגז במפרץ
אם המאמצים הדיפלומטיים ייכשלו, השלכותיו של סבב לחימה נוסף עלולות לחרוג מגבולות איראן וישראל ולהשפיע על האזור כולו. לפי "אקסיוס", איראן איימה כי אם ארצות הברית תתקוף את תשתיות האנרגיה שלה, היא תגיב בפגיעה במתקני נפט וגז בערב הסעודית, באיחוד האמירויות, בקטאר, בכווית ובבחריין. הדיווח מציין כי מתקפה אמריקאית נוספת נגד איראן צפויה להתבצע בשיתוף ישראל. בתרחיש כזה, איראן עלולה להגיב בשיגור טילים לעבר ישראל, בעוד שחיזבאללה עשוי להצטרף למתקפות.
לדבריו, הצעת התיווך הקטארית נועדה בשלב זה לייצר לחץ על הצדדים, ולא בהכרח להוביל באופן מיידי למשא ומתן מתקדם. פייפל הוסיף כי הגברת הלחץ על טהרן מחייבת פעילות משולבת של גורמי הממשל האמריקאי, לרבות מעקב אחר ייצור טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, תנועות הכוחות האיראניים, משלוחי הנפט ומלאי האורניום המועשר.
לצד זאת, לדבריו, משרד האוצר האמריקאי יכול להגביר את הפעילות נגד מכליות נפט, בנקים ומתווכים המסייעים להעברת נפט איראני לסין, בעוד שמשרד החוץ יפעל מול המתווכים האזוריים בניסיון להשיג ויתורים נוספים מטהרן. כך, ימים ספורים לפני בחירות האמצע, מתנהלים במקביל שני מהלכים שעשויים לקבוע את המשך העימות: המאמץ הקטארי להגיע להבנות שיחזירו את וושינגטון וטהרן לשולחן המשא ומתן, וההיערכות האמריקאית לאפשרות של מתקפה צבאית נרחבת.
ההתקדמות שעליה דיווחו המתווכים אמש מותירה פתח להסדר, אך כל עוד הצדדים אינם מסכימים על התנאים לחידוש השיחות, האפשרות הצבאית ממשיכה לעמוד על הפרק. השאלה שנותרה פתוחה היא האם טראמפ יבחר למצות את הלחץ הכלכלי והדיפלומטי, או שיורה על פעולה נוספת שתציב גם את ישראל ומדינות המפרץ בפני סבב לחימה חדש.
התרעות פיקוד העורף