בית הדין החוקתי הוא מוסד נפרד מבית המשפט העליון, ותפקידו לבחון התאמה של חוקים לחוקה. משום שבכוחו לפסול חקיקה, לזהות השופטים ולהנהגתו משמעות ישירה ליכולת הממשלה לקדם את מדיניותה.
שורשי המשבר ב-2015, כאשר "חוק וצדק" החלה בשינויים במערכת המשפט, ובהם מינוי שופטים למושבים שכבר אוישו. המהלכים עוררו עימות ממושך עם האיחוד האירופי סביב עצמאות השופטים. טוסק, שחזר לשלטון בסוף 2023, מבקש לבטל את השינויים שלטענתו הכפיפו את המערכת לפוליטיקאים; הימין מאשים אותו בהשתלטות משלו.
המחלוקת הנוכחית מתמקדת גם בהשבעת השופטים. במרץ בחר הפרלמנט שישה שופטים, אך הנשיא קיבל את שבועתם של שניים בלבד. ארבעת האחרים נשבעו בפרלמנט בהיעדרו, ובהם קורווין-פיוטרובסקה. ברק נקט מהלך דומה באוקטובר. הנשיא אינו מכיר בתקפות ההשבעות, והנהגת בית הדין מנעה מהם לשפוט.
גם סמכות ההשעיה שנויה במחלוקת משפטית. קורווין-פיוטרובסקה הסתמכה על הפניות בין חוקים כדי להחיל הוראות הנוגעות לבתי משפט רגילים. היא זימנה אספת שופטים ל-3 בנובמבר, בעוד מחנה הנשיא דוחה את סמכותה. טוסק הגן על המהלך ואמר כי השבת שלטון החוק היא חובת השלטון, וכי לאחר שלטון הימין נדרשת פעולה נחושה לשיקום המערכת.
התרעות פיקוד העורף