המחקר נערך בין 9 ל-17 ביולי 2026, באמצעות חברת המחקר Cint, וכלל מדגם של 7,499 אמריקאים בני 18 עד 44. המשתתפים חולקו באקראי ונחשפו לאחד משישה מסרים שונים, או שלא נחשפו למסרים כלל. לאחר מכן התבקשו להעריך דוגמאות אמיתיות של פוסטים אנטישמיים קלאסיים ועכשוויים, המזוהים עם הימין, עם השמאל או ללא זיקה פוליטית מובהקת.
צעירים רבים עדיין מתקשים לזהות אנטישמיות
לצד הנתונים המעודדים, המחקר מצביע גם על קושי משמעותי בזיהוי אנטישמיות בקרב צעירים בארה"ב. רבים מתקשים לזהות גם ביטויים קלאסיים וגלויים של שנאת יהודים, ובמיוחד תכנים עכשוויים המשתמשים בשיח על ישראל וציונות.
בקרב המשתתפים שלא נחשפו לאף אחד ממסרי ההכוונה, בין 22% ל-29% לא הסכימו שפוסטים אנטישמיים קלאסיים אכן מבטאים אנטישמיות. כאשר מדובר בפוסטים עכשוויים המשתמשים בשפה הקשורה לישראל, שיעור המשתתפים שלא זיהו בהם אנטישמיות או לא הסכימו עם הגדרתם ככאלה עלה ל-32% עד 37%.
המחקר מצא גם הבדלים בין הדורות. בני דור המילניום הפגינו יכולת מעט גבוהה יותר מבני דור ה-Z בזיהוי ראשוני של פוסטים עוינים. עם זאת, בקרב בני דור ה-Z שהצליחו לזהות את התוכן האנטישמי נרשמה נכונות גבוהה יותר לדווח עליו בפועל: 77%, לעומת 68% בקרב בני דור המילניום.
לאור הממצאים, ממליצים ב-ADL וב-Boundless למקד את המאמצים החינוכיים בהסברת צורות עכשוויות של אנטישמיות, לרבות בשיח על ישראל וציונות. בנוסף, הם ממליצים להמשיך להטמיע מסרים המדגישים את ההתנגדות החברתית לשנאה ולהתאים את הכלים לקהלי יעד שונים, תוך התמקדות בצמצום הפער בין היכולת לזהות אנטישמיות לבין הנכונות לפעול נגדה.
התרעות פיקוד העורף