הקרע בין השניים חושף פערים עמוקים בתוך המפלגה בנוגע למדיניות החוץ האמריקאית. בעוד שסטיבנס ידועה כתומכת נלהבת של ישראל, אל-סייד נחשב למבקר חריף שלה ואף האשים אותה בביצוע רצח עם בעזה.
לדבריה, זהו דבר בלתי נתפס שאל-סייד לא גינה בתוקף מודעה שמאשימה יהודים וישראלים בעליית מחירי המזון, במקום להטיל את האשמה על דונלד טראמפ. וסרמן שולץ הוסיפה כי אל-סייד לא עשה די כדי להרגיע את החששות בקרב הקהילה היהודית בנוגע להתבטאויותיו המסיתות.
מי שמיהר לנצל את הכאוס הוא הנשיא דונלד טראמפ, שהתייחס למשבר במילים קשות. בשיחה עם עיתונאים כינה טראמפ את אל-סייד "ג'יהאדיסט מוחלט", והוסיף כי הוא אדם "ששונא אנשים שחורים, שונא יהודים, וכנראה שונא את כל האנשים". טראמפ אף הביע סימפתיה מפתיעה לסטיבנס, תיאר אותה כדמוקרטית סולידית וטובה שכמעט ניצחה בפריימריז, וטען כי איש לא באמת רוצה את אל-סייד. הוא הזהיר כי אם אל-סייד ייבחר, תהיה זו מכה הרסנית למדינה.
בעוד שהסקרים מראים על מרוץ צמוד בין אל-סייד למועמד הרפובליקני מייק רוג'רס, הדמוקרטים חוששים כי המחלוקת הפומבית וההאשמות באנטישמיות יעלו להם במושב קריטי שעשוי להכריע את השליטה בסנאט כולו. חוסר היכולת של המפלגה להתאחד במישיגן מהווה תזכורת כואבת לאתגרים הפנימיים עימם מתמודדים הדמוקרטים בסוגיית הפוליטיקה המזרח-תיכונית.