פעם הרגישו בבית - היום הם מפחדים: העדויות המטלטלות מבלגיה

מורה יהודייה שמספרת על תקיפה בבית הספר, תושב שנדרס ביציאה מבית הכנסת ופעילה שחוששת לדבר עברית ברחוב. ארבע עדויות מבלגיה חושפות את הפחד הגובר בקהילה היהודית ואת תחושת הנטישה מצד הממסד

ג'וש ארונסון צילום: אלי איטקין
עקבו אחרינו
חיילים מוצבים מחוץ למוסד יהודי בבלגיה
חיילים מוצבים מחוץ למוסד יהודי בבלגיה | צילום: REUTERS/Yves Herman
4
גלריה

עדויותיהם של ארבעה אישים בולטים בבלגיה – מורה בבתי ספר ציבוריים, עוזר רפואי מאנטוורפן, פעילה חברתית נגד אנטישמיות וסנאטורית ותיקה – מציירות תמונה עגומה של מדינה שבה האנטישמיות יצאה מהצללים והפכה לחלק מהשיח הלגיטימי לכאורה.

הפגנות פרו פלסטיניות בבריסל, בלגיה
הפגנות פרו פלסטיניות בבריסל, בלגיה | צילום: REUTERS/Johanna Geron

חדרי המורים והכיתות: כשאפליה הופכת לשגרה

הפחד חדר גם לחדרי המורים: מורים מוסלמים חוששים מתגובות בקהילה שלהם, ומורים שאינם מוסלמים נמנעים מלהוציא תלמידים לסיורים בבתי כנסת מחשש לתגובות הורים. מעבר לאווירה העכורה, ניקולס חוותה אלימות פיזית של ממש בשנה שעברה, כאשר תלמיד הכה אותה בעוצמה בנעלו בפניה, פגע בקרנית עינה והותיר אותה חבולה קשות – בעוד שצוות בית הספר הסתפק בטענה ש"זה לא נעשה בכוונה" מבלי להזעיק עזרה רפואית.

אנטוורפן: האשליה המסוכנת של בטחון ברחובות

חייל בבלגיה
חייל בבלגיה | צילום: רויטרס

תקיפה אכזרית: בשנת 2025 רוכב אופניים חשמלי דרס אותו בכוונה בצאתו מבית הכנסת בשבת, והותיר אותו עם שבר קשה ברגל וניתוחים מורכבים שאת השפעותיהם הוא חש עד היום. "זה כבר לא המדינה שהכרתי בילדותי. הסכנות גדלות, והביטחון הוא רק תחושה שטחית מאחורי חלונות חסיני כדור".

הרשתות החברתיות ואדישות השלטון

לדבריה, הממשלה הגיעה באיחור רב להחלטה להחזיר חיילים לשמור על מוסדות יהודיים, והרחובות מלאים בכתובות גרפיטי, מדבקות הסתה ומצעדים הקוראים ל"גליל את האינתיפאדה" – קריאות שמשמעותן ברורה לקהילה היהודית. נחמיה מדגישה כי ללא מנהיגות אמיצה שתפעיל חקיקה נוקשה ואכיפה בלתי מתפשרת, המצב רק יוסיף להידרדר.

הבגידה המוסרית: שתיקתם של ארגוני זכויות האדם והפמיניזם

משטרת בלגיה
משטרת בלגיה | צילום: REUTERS/Yves Herman

נורמליזציה של אנטישמיות: הביקורת הלגיטימית על ישראל הפכה למסווה נוח לדה-לגיטימציה של יהודים, להשוואתם לנאצים ולהאשמתם הקולקטיבית. "הזעזוע הגדול ביותר מאז ה-7 באוקטובר לא היה רק פיצוץ האנטישמיות, אלא השתיקה, האדישות ולעיתים שיתוף הפעולה של אנשים וארגונים שמהם ציפינו לסולידריות. זכויות אדם אינן יכולות להיות אוניברסליות רק כשנוח פוליטית".

סיכום: קריאה להתעוררות דמוקרטית

עדויות אלו מציירות תמונה ברורה: האנטישמיות בבלגיה אינה עוד תופעה שולית של קיצונים, אלא סרטן מתפשט החודר אל לב הממסד, החינוך והחברה האזרחית. עבור יהודים רבים, העתיד במדינה נראה שחור, ורבים שוקלים לעזוב לישראל או למדינות אחרות.

כפי שמסכמת טייטלבוים, המאבק באנטישמיות אינו משימה המוטלת על הקהילה היהודית לבדה - הוא המבחן העליון של הדמוקרטיה הבלגית כולה. מדינה שאינה מסוגלת להגן על אזרחיה היהודיים מבלי שיידרשו להסתיר את זהותם או להצדיק את מדיניות ישראל, מעידה כי היא נכשלת בהגנה על ערכי היסוד של עצמה.

תגיות:
אנטישמיות
/
בלגיה
/
אנטוורפן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף