מנהיגי חבר העמים ציינו כי ברנהאם עשה "צעד ראשון חיוני" לקראת הסכם פיצויים, לאחר שהביע נכונות להתנצלות רשמית על העבדות. ביום שני ישתתפו ברנהאם והמלך צ'ארלס בפסגת מנהיגי חבר העמים באנטיגואה, שם הבטיחו פעילי פיצויים לקיים הפגנות נרחבות.
ברנהאם פסל אפשרות של תשלום סכום חד־פעמי כפיצוי, בטענה שממשלתו אינה יכולה לשאת באחריות לעוולות שהתרחשו לפני מאות שנים. עם זאת, הוא צפוי להציע פתיחת "דיאלוג מובנה" עם המדינות שנפגעו ולהקשיב לקריאות למימון פיתוח. בריטניה כבר מעבירה חבילות סיוע משמעותיות לחלק ממדינות חבר העמים, בהן ניגריה, שתקבל השנה 75 מיליון ליש"ט, וג'מייקה, שתקבל 2.4 מיליון ליש"ט.
מיה מוטלי, ראש ממשלת ברבדוס, בירכה על החלטתו של ברנהאם וציינה כי היא מצפה ל"שותפות פיתוח" עם בריטניה. גם מקבילה הג'מייקני, אנדרו הולנס, הביע תקווה לדיונים משמעותיים על "צדק מתקן". על פי ה"טלגרף", בעוד שלא יועברו כספי סיוע נוספים בשנת הכספים הנוכחית, הסדר עתידי עשוי לכלול עסקאות פיתוח במימון משלמי המסים או השקעות פרטיות.
הערותיו של ברנהאם מסמנות תפנית חדה מסירובן של ממשלות קודמות לעסוק במורשת העבדות. המלך צ'ארלס, שצפוי לנאום גם הוא בפסגה, ידבר על הנושא ב"כנות חסרת פשרות" וב"צער כנה", אך אינו צפוי להתנצל.
בתוך כך, גורמים שונים, בהם מנהיגת השמרנים קמי באדנוק, חוששים כי הצהרתו של ברנהאם מסכנת את גרירת המלך לנושא פוליטי־מפלגתי, וטוענים כי התנצלות רק תעניק למדינות עילה לדרוש כספים מבריטניה. סר מייקל אליס, תובע כללי לשעבר, הזהיר כי התנצלות תקל על אלו המבקשים לתבוע את בריטניה בטריבונלים בינלאומיים, כפי שקרה בסוגיית איי צ'אגוס. במקביל, האיחוד האפריקאי ועורכי דין מהקריביים כבר פועלים לקידום תביעות פיצויים נגד בריטניה במוסדות האו"ם.
יצוין כי בשנת 2021 הסכימה גרמניה להעביר מעל מיליארד יורו (כ־870 מיליון ליש"ט) לנמיביה ככפרה על רצח העם של השבטים הילידים, אך נמנעה מהגדרת התשלומים כ"פיצויים" כדי לא לחשוף עצמה לאחריות משפטית.
ברנהאם מצידו הודיע כי יקדם תוכנית לארגון מחדש של חובות עבור מדינות מסוימות, וביקש מראש הממשלה לשעבר, גורדון בראון, לפעול מול מלווים בינלאומיים לשם כך. התערבותו של ברנהאם זכתה לשבחים מצד נשיא גאנה, ג'ון מהאמה, שכינה את המהלך "רגע מכונן". מנגד, גסטון בראון, ראש ממשלת אנטיגואה וברבודה, הדגיש כי אם לא יינתן פיצוי הולם, "עלולה להיות חזרה על הזוועות הללו בעתיד", ואף חזר על עמדתו כי יש להפוך את ארצו לרפובליקה עצמאית ולהדיח את המונרך הבריטי מראשות המדינה.