הביקורת של אחאדוב מתמקדת גם בניצחון האזרי במלחמת נגורנו קרבאך השנייה בשנת 2020. בעוד שברחבי העולם ידוע כי התמיכה הצבאית הטורקית הייתה קריטית להכרעת המערכה, אלייב ניסה לנכס את הניצחון לעצמו תוך התעלמות כמעט מוחלטת מתפקידה של אנקרה. במקביל, הנשיא האזרי בחר להעמיק את יחסיו עם ישראל, ספקית נשק טכנולוגי מרכזית של באקו מזה שנים רבות, ודרכה לבסס קשרים הדוקים יותר עם הממשל בוושינגטון.
אחאדוב תוקף את המהלך ומזהיר מפני השלכותיו ההרסניות: "אלייב מסכן את יחסי אזרבייג'ן וטורקיה רק כדי להגן על כוחו בטווח הקצר", צוטט הסופר. "אנחנו לא יודעים מה ישראל הבטיחה לו, אבל בנפילתו למשחק הישראלי, הוא מאתגר את טורקיה וגורם נזק עמוק לאחוות העמים בטווח הארוך".
הוא הוסיף והדגיש את הפגיעה בעם האזרי עצמו, תוך שהוא מאשים את אלייב בזריעת זרעי איבה בין אזרבייג'ן לבין העם הטורקי, שהיה התומך הגדול ביותר של באקו לאורך ההיסטוריה. לדבריו, גם לאחר עידן אלייב, יידרשו שנים ארוכות כדי לרפא את הפצעים הדיפלומטיים והחברתיים שהותירה מדיניותו, אשר העמידה את הקשר ההיסטורי בסכנה ממשית לטובת חיזוק הברית עם ירושלים.