לפי הניתוח שפורסם בלבנון, התמיכה הפומבית שהעניק טראמפ לנתניהו במהלך מערכת הבחירות בישראל לא הצליחה למנוע את היחלשות מעמדו הפוליטי. עם זאת, הקשר שמציג הדיווח בין תוצאות הבחירות בשתי המדינות הוא פרשנות פוליטית, ולא קשר סיבתי שהוכח.
שלוש האפשרויות שעל השולחן: מלחמה, הסכם או מצור
מקורות אמריקאיים שצוטטו בדיווח הלבנוני מתארים שלושה מסלולי פעולה מרכזיים שנבחנים בוושינגטון. האפשרות הראשונה היא הרחבת המערכה הצבאית נגד איראן, בניסיון להשיג הישגים משמעותיים יותר ולשנות את מאזן הכוחות באזור. אלא שגם בקרב תומכי האפשרות הזאת אין הסכמה רחבה בנוגע להיקף הפעולה ולסיכויי הצלחתה.
האפשרות השנייה היא חזרה למשא ומתן במטרה להגיע להסכם עם טהרן. אולם לפי הדיווח, גורמים אמריקאיים מעריכים כי האיראנים עשויים להקשיח את עמדותיהם בעקבות תוצאות הבחירות, מתוך הנחה שממשל טראמפ נחלש פוליטית וזקוק להסדר.
האפשרות השלישית היא המשך המצור הכלכלי והלחץ על איראן, תוך בחינת האפשרות לתקיפה צבאית מוגבלת וממוקדת בהמשך, במטרה לשנות את מאזן הכוחות בלי להיגרר למלחמה רחבה. אלא שגם מסלול זה כרוך בחוסר ודאות. לא ברור כמה זמן ניתן יהיה להמשיך במצור, אם איראן תהיה מוכנה לשנות את עמדותיה בעקבות הלחץ, ומה יהיו ההשלכות הכלכליות והביטחוניות של המשך המצב הנוכחי.
לפי הניתוח הלבנוני, מדינות האזור והקהילה הבינלאומית יתקשו להמשיך לאורך זמן במצב של אי-מלחמה ואי-שלום, המלווה באיומים צבאיים ובפגיעה בפעילות הכלכלית.
איראן מגבירה את המגעים: טורקיה, קטאר ורוסיה בתמונה
לצד הפעילות המדינית, עראקצ'י המשיך להזהיר מפני תגובה איראנית נרחבת במקרה של מתקפה צבאית נוספת. על פי הדיווח, חלק מהמגעים עסקו גם במסרים שהעביר ואנס בעבר ובהצעות הנוגעות לתוכנית הגרעין האיראנית. בין האפשרויות שהוזכרו נמצאת העברת אורניום מועשר ברמה גבוהה לרוסיה, לצד המשך העשרה ברמה נמוכה בתוך איראן. עם זאת, לא פורסם אישור לכך שהצדדים הגיעו להסכמה על מתווה כזה, או שאיראן הסכימה בפועל להעביר את מאגרי האורניום שלה. גם קטאר הגבירה את מאמצי התיווך שלה בימים האחרונים, בניסיון למנוע הסלמה נוספת ולהחזיר את הצדדים למסלול מדיני.
מלחמה נוספת באיראן? החשש מהתגובה של טראמפ ונתניהו
השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את מדינות האזור היא כיצד יגיבו טראמפ ונתניהו להיחלשות מעמדם הפוליטי בעקבות הבחירות. על פי הניתוח בתקשורת הלבנונית, קיימות שתי הערכות מנוגדות. לפי הראשונה, טראמפ עשוי להעדיף להרחיב את המלחמה כדי להשיג הישג צבאי משמעותי ולהימנע מהצגת הסכם עם איראן כוויתור אמריקאי. תומכי הגישה הזאת סבורים כי נסיגה ללא הישג ברור תיתפס כהפסד נוסף של ארצות הברית.
מנגד, יש המעריכים כי דווקא המפלה בבחירות מגבילה את יכולתו של הנשיא לפתוח במערכה צבאית חדשה. לפי גישה זו, גם נתניהו יתקשה להרחיב את העימות ללא תמיכה אמריקאית. המתנגדים להסלמה מזהירים כי מלחמה נוספת לא תבטיח שינוי במשטר האיראני או כניעה של טהרן, וכי כישלון נוסף עלול להעמיק את הפגיעה במעמדה של ארצות הברית.
לפי הדיווח, החשש הגדול הוא מתגובה איראנית נרחבת שתכוון לא רק נגד ישראל וארצות הברית, אלא גם נגד מדינות נוספות במזרח התיכון. בתרחיש כזה, איראן עלולה לפגוע במתקני אנרגיה, תשתיות נפט, תחנות כוח, מתקני התפלת מים ורשתות תקשורת ואינטרנט ברחבי האזור. מדובר באיומים ובתרחישים אפשריים, ולא בתוכנית פעולה איראנית שאושרה באופן רשמי.
על רקע החשש מהשלכות של מלחמה אזורית נוספת, מדינות ערביות וגורמים אזוריים ממשיכים לפעול לגיבוש הסדר רחב שיאפשר לסיים את העימות ולמנוע פגיעה נרחבת בתשתיות ובכלכלות האזור.
ומה יקרה בלבנון?
לתוצאות הבחירות בארצות הברית ובישראל עשויות להיות השלכות גם על הזירה הלבנונית, שבה נמשכים חילוקי הדעות בנוגע להסדרי הביטחון בגבול עם ישראל ולעתיד הנשק שבידי חיזבאללה.
לפי הדיווח, בלבנון יש המעריכים כי טראמפ ונתניהו עשויים לפנות להסלמה צבאית בניסיון לשנות את המציאות האזורית. אחרים סבורים כי היחלשותו הפוליטית של טראמפ והאפשרות שנתניהו יאבד את השלטון דווקא מרחיקות את הסיכוי למלחמה חדשה.
עם זאת, גם בקרב מי שסבורים שתוצאות הבחירות עשויות לפתוח הזדמנות מדינית חדשה, קיימת הסכמה רחבה כי סוגיית הנשק שאינו בשליטת המדינה תמשיך לעמוד במרכז המחלוקת. בהקשר זה הוזכרה הודעה משותפת של שגרירויות ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה ויפן, שהדגישה את הצורך בהמשך החקירה בפרשת דאהר אל-ביידר ובהתקדמות בריכוז הנשק בידי המדינה הלבנונית.
לפי הניתוח, ההכרעה בנושא הנשק עשויה להיות תנאי מרכזי לכל הסדר ביטחוני חדש, גם אם יחול שינוי במדיניות האמריקאית בעקבות הבחירות. במקביל, גורמים בעולם הערבי מקווים כי השינויים הפוליטיים בארצות הברית ובישראל יאפשרו בעתיד לחדש את הדיון על הסדרים אזוריים רחבים יותר, לרבות נסיגה ישראלית משטחים בסוריה, הסכמות ביטחוניות עם דמשק ושינויים במדיניות הישראלית ביהודה ושומרון.
ואולם, גם על פי הדיווח, מדובר בתרחישים רחוקים שצפויים להיתקל במכשולים מדיניים וביטחוניים משמעותיים. בשלב זה, ההכרעה בוושינגטון עדיין אינה ברורה. טראמפ נדרש לבחור בין המשך הלחץ הצבאי על איראן לבין ניסיון להגיע להסכם, בעוד טהרן מגבירה את המגעים עם רוסיה ומדינות האזור. עבור ישראל ולבנון, השאלה המרכזית היא אם השינויים הפוליטיים יובילו להתקדמות מדינית – או דווקא לעימות אזורי נוסף.
התרעות פיקוד העורף