זאת, לאחר שאזרחי ניו זילנד יצאו היום (שבת) לקלפיות כדי להכריע מי יוביל את מדינתם, בנקודת זמן קריטית המאופיינת בהאטה כלכלית חריפה וחוסר שביעות רצון פוליטי נרחב. על פי דיווח נרחב של ה"ניו יורק טיימס", החששות הכלכליים שלטו לחלוטין במערכת הבחירות המתוחה, שבה אין מועמד מוביל מובהק והציפייה היא שמפלגות קטנות יזכו להשפעה פוליטית חסרת תקדים.
מערכת הבחירות הנוכחית מתנהלת בצל אכזבה עמוקה משתי המפלגות הגדולות המנהלות את הפוליטיקה המקומית. מפלגת השלטון השמרנית, בראשות ראש הממשלה לקסון ומפלגת הלייבור מהשמאל־מרכז בראשות היפקינס, סובלות שתיהן משיעורי תמיכה נמוכים כמעט ברמה היסטורית. נראה כי הבוחרים איבדו את אמונם ביכולתם של שני המנהיגים לנווט את האומה החוצה מהמשבר הנוכחי. כלכלנים מקומיים מתארים את המצב הפוליטי כהיעדר מוחלט של כריזמה, חזון ותקווה מצד המועמדים המובילים, בדיוק בזמן שהציבור נואש לפתרונות מעשיים.
כך למשל, משפחות מקומיות מגלות שחשבון הקניות השבועי שלהן הוכפל מסכום של כ־200 ל־400 דולר ניו זילנדי, מחירי הדלק זינקו בלמעלה מ־24 אחוזים בשנה החולפת, ואזרחים רבים מעידים כי למרות העבודה הקשה, ההישרדות הכלכלית היומיומית הפכה לבלתי אפשרית. ההבטחות של לקסון להחזיר את הכלכלה לצמיחה נבלמו עקב קיצוצים נרחבים במגזר הציבורי והידרדרות ביחסים עם האוכלוסייה המאורית הילידית. מנגד, הבטחות הלייבור לא מצליחות לסחוף את ההמונים. שיעור האבטלה במדינה טיפס ל־5.7 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר מזה למעלה מעשור. כתוצאה מכך, ניו זילנד איבדה בשנתיים האחרונות קרוב ל־40 אלף אזרחים נטו מדי שנה, אשר בחרו לארוז את חפציהם ולעזוב ליעדים שונים בעולם.
התרעות פיקוד העורף