נשיא התנועה הרפורמית, הרב ריק ג'ייקובס, יש טענות ומענות.
הוא מוטרד מהבעיות הנוגעות ליהדות המקומית וחרד לדמותה של ישראל ולמעמדה בקרב יהודי אמריקה. לרב ג'ייקובס יש שאיפות שהוא חותר לממש בזירה המקומית, כמו צירוף ישראלים המתגוררים בארצות הברית לתנועה הרפורמית, וגם יעדים שהוא משתוקק לקדם בישראל, כמו מיגור האפליה של רבני התנועה הפעילים בארץ. הוא ציוני נלהב המתנגד למדיניות ההתנחלויות.
לפי סקר עדכני של מכון המחקר "פיו", לתנועה הרפורמית באמריקה משתייכים כשני מיליון יהודים - היקף שהזרם האורתודוקסי היריב יכול רק לחלום עליו, והזרם הקונסרבטיבי האוהד יכול לקנא בו. זה טבעי ומובן לרב ג'ייקובס לבקר תופעות הפוגעות, לדבריו, במעמד הרבנים הרפורמים בישראל. מבחינתו, זאת חובה. הוא זכאי להשמיע את דעתו המסויגת מול התנהלות בכירים ישראלים, כולל זו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי הבית הלבן.
יש לג'ייקובס יותר מכמה מילים של הטפת מוסר לישראלים המתגוררים בארצות הברית, אבל מה שמרתק ומאלף בשיחה עמו זה דווקא ה"איך" - הסגנון המפויס, סבר הפנים המחויך, הדיבור הרך והכובש בעת שהוא מפרט את טענותיו ומסביר את דעותיו.
הוא חף לגמרי מרגשי מרירות. בדבריו לא מורגשת אף לא נימה של התמרמרות. שהות ארוכה במחיצתו היא קורס מזורז לנימוסים, לסובלנות ולכיבוד הזולת. כמו אחדים מהמנהיגים המרכזיים ביהדות ארצות הברית, ריק ג'ייקובס נקרע בין הדאגה לשבר ביחסים בין ישראל לחלקים בתפוצה הג
דולה, לחשש ממשבר האמון והמתיחות בין הנשיא ברק אובמה לראש הממשלה נתניהו.
ג'ייקובס, המקיים ומטפח קשר כמעט יומיומי עם הקהילות הרפורמיות ברחבי ארצות הברית ועוקב אחרי הלכי הרוח בקרב הרבנים הרפורמים, חרד יותר מפני תהליך ההתרחקות בין ישראל לרוב המכריע של בעלי ההשקפות הליברליות בקרב הקהילה בארצות הברית. הוא חושש מהתאוצה שהתהליך הזה צובר לאחרונה, במיוחד בקרב הדור היהודי הצעיר ובקרב סטודנטים יהודים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית.
מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן, אמר בראיון עמו שהתפרסם ב"מעריב" שהוא מודאג יותר מהמשבר ביחסים בין ישראל ליהודי אמריקה, מאשר ממשבר האמון בין הבית הלבן לראש הממשלה. בדומה לפוקסמן, הרב ג'ייקובס יצא בפומבי בהצהרה שתקפה את הופעתו של ראש הממשלה במושב המשותף של הקונגרס. "זה חשוב ואפילו קריטי שנתניהו יתריע מפני האיום של תוכנית הגרעין האיראנית", אומר ג'ייקובס. "אבל לא עושים זאת בקונגרס האמריקאי שבועיים לפני הבחירות בישראל. פוליטיקה מפלגתית בשני עברי האוקיינוס פוגעת ומסיטה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית של שאיפת איראן להשיג נשק גרעיני".
ג'ייקובס מציין שבשנים האחרונות היו כמה התפתחויות חיוביות ומחוות כלפי רבנים רפורמים, ופעילויות של נשים רפורמיות בישראל, כולל נשות הכותל. "ממשלה ימנית־חרדית תקדם יוזמות וחוקים אנטי דמוקרטיים המנוגדים להשקפות ולערכים ליברליים, שהם חלק בלתי נפרד מחייהם ומעולמם של מיליוני יהודים בתפוצה", הוא אומר, אך גם מציין, "אנחנו נעבוד עם כל ממשלה בישראל".
שנים ארוכות והרבה עמל עברו על התנועה הרפורמית בארה"ב, עד שהצליחה להתנער מהפרק השחור בעברה ההיסטורי כמתנגדת לציונות. אבל הרב ג'ייקובס נחשב כאקטיביסט ציוני וידוע כמי שמקפיד בקנאות לקיים ולטפח קשרים הדוקים עם ישראל. "ג'ייקובס ממשיך את החזון של קודמו בתפקיד, הרב אריק יופה, שהעמיד את הציונות כערך מרכזי ומשפיע בראש סדר העדיפויות של התנועה הרפורמית", אומר עמי הירש, רב בית הכנסת הרפורמי הגדול בניו יורק, "סטפן ווייס".
"אני ציוני ואוהב ישראל", מאשר ג'ייקובס את הדברים. "אהבתי לישראל ונאמנותי למדינה הן מרכיב נפשי ויסודי ואינן תלויות בדבר. הן לא מושפעות מאופייה או ממדיניותה של הנהגת המדינה".
את אהבתו לישראל אפשר היה לזהות עוד בימי צעירותו, כשלמד בירושלים והוסמך לרבנות ב"היברו יוניון קולג'". במשך 20 שנה שהה לסירוגין בירושלים ולמד במכון הרטמן, מרכז חינוך ומחקר יהודי יוקרתי בבירה, שהעניק לו תואר של רב־עמית. אבל את הקריירה הרבנית המפוארת שלו עשה במסגרת התנועה הרפורמית.
הוא כיהן שנים רבות כרב בבית הכנסת בסקרסדייל, שנחשב לאחד מהגדולים והמובילים בתנועה הרפורמית. ביוזמת ג'ייקובס, אימץ בית הכנסת עקרונות ודרישות של סביבה ירוקה וגם הקים בית מחסה למחוסרי בית ולנזקקים.
"ג'ייקובס הוא אדם שאכפת לו", אומר עליו אריק יופה, שכיהן לפניו כנשיא התנועה במשך 16 שנים. "הוא הצליח במיוחד לשלב פעילות לתיקון עולם במאמץ לתיקון האדם".
התרעות פיקוד העורף