העתיד של סוריה: הפלת אסד, ממשלה זמנית ובחירות בפיקוח האו"ם

שלשום ישבו גורמי האופוזיציה סביב שולחן המגעים לפגישה מקדימה בניו יורק, ביוזמת ערב הסעודית. נכחו בה נציגים מטעם קטאר, טורקיה, בריטניה, גרמניה, צרפת וארצות הברית. מתאם ועדת המו"מ מטעם האופוזיציה, ריאד חיג'אב, הגיש לנוכחים מסמך, ובו חזון האופוזיציה הסורית למסגרת הפתרון של משבר הדמים שנמשך זה חמש שנים וחצי בסוריה. החזון חולק לשלושה שלבים: שלב המשא ומתן, שלב המעבר, ושלב הרכבת משטר פוליטי חדש לעתיד סוריה.

על פי הפרסום ב"א־שרק אל־אווסט" הסעודי היוצא לאור בלונדון, הישיבה בראשות שגריר סעודיה באו"ם, עבדאללה אל־מועלמי, הדגישה שריאד מאמינה שהנשיא בשאר אסד לא יכול להיות חלק מהפתרון. חיג'אב הדגיש גם הוא כי יש צורך בהסתלקותו של הנשיא הסורי בשל מרחץ הדמים שעשה בעמו, שכלל, לדבריו, הריגת מאות אלפים ועקירת מיליונים, נוסף על הרס התשתיות והסתייעותו בכוחות צבאיים חיצוניים, ובהם כוחות מרוסיה, מאיראן ומחיזבאללה. שר החוץ של קטאר, מוחמד בן ג'אסים, הדגיש את תמיכת דוחא במסמך האופוזיציה, כולל הסתלקותו של אסד, "שהוא הפתרון הנכון", כדבריו.

איש האופוזיציה הבכיר הוסיף: "עקירת שורשי הטרור תלויה בעקירת המשטר הסורי ובהפסקת המעורבות האיראנית, כולל כריתת זרועותיה בכמה מדינות - עיראק, לבנון, תימן ובחריין". אחר כך הטיל חיג'אב פצצה בפני נציגי המערב בסוגיה מכאיבה במיוחד: "הפליטים הסורים לא ישובו לארצם כל עוד אסד נותר בשלטון. על הקהילה הבינלאומית לשאת באחריות יישום החלטות מועצת הביטחון, כדי שסוריה תעבור מתקופת הדיקטטורה לתקופת השקט והשלום, כולל היפטרות מדאע"ש ואל־קאעידה".

השלב הראשון, לדעת חיג'אב, צריך להתחיל עם הסתלקות אסד, והוא יימשך שישה חודשים, על בסיס הודעת ז'נבה 2118 והחלטת מועצת הביטחון 2254. לפיהן שני הצדדים יתחילו את המגעים תוך הפסקת אש זמנית והסרת המצור כדי להעביר את הסיוע ההומניטרי, שחרור האסירים והבטחת הליך פוליטי שמטרתו אחדות סוריה ושמירה על מוסדות המדינה. השלב השני מכונה "קריטי" ויימשך שנה וחצי. הוא נועד לשמור על אחדות סוריה ועל שלטון החוק ולהוציא את כל הלוחמים מהמדינה. בהמשך עומדים על הפרק קיום בחירות לפרלמנט ולנשיאות וחוקה חדשה. תקופה זו תנוהל על ידי ממשלה זמנית, מועצה צבאית משותפת ובית המשפט לחוקה, ותהיה להן נציגות במוסדות הבינלאומיים. מטרתה של מועצת המעבר היא להביא לפיוס פנימי ולהיאבק בטרור.

השלב השלישי יהיה ליישם את ההחלטות הלאומיות שהתקבלו ולערוך בחירות מקומיות בפיקוח האו"ם. "מדובר בחזון דינמי שניתן לשינויים", אמר חיג'אב, וכולם הסכימו עמו. אלא שהמתדיינים שכחו לרגע כוח משמעותי וחשוב שפועל לצד משטרו של אסד בסוריה; רוסיה של ולדימיר פוטין, שרק שלשום בלילה קיבל מנדט נוסף מעמו.

הכותרות הראשיות של עיתוני ירדן עסקו אתמול בשני נושאים חשובים: האחד הוא הבחירות לפרלמנט שהתקיימו באותו בוקר. השני הוא הלווייתו של האזרח הירדני סעיד האיל אל־עמרו, בן 27, שנורה בידי כוחות הביטחון בשער שכם בירושלים לאחר שניסה לדקור שוטרי מג"ב.

הכותרת הראשית של העיתון "א־רד" ("המחר") סיפקה הצצה לקראת הבחירות: "היום הירדנים בוחרים את חברי הפרלמנט" וציינה כי "4.4 מיליון בוחרים יצביעו ב־1952 קלפיות כדי לבחור 130 חברי פרלמנט מתוך 1,252 מועמדים ומועמדות". גם "א־דוסתור" ("החוקה") עסק בכותרת הראשית שלו בבחירות לפרלמנט. "הירדנים מחליטים היום", נכתב בה. גם הכותרת הראשית של "א־ראי" ("הדעה") עסקה בבחירות המקומיות, ובה נכתבה פנייה ישירה לאזרחי הממלכה: "הוי ירדנים, היום החלטתכם... אל תהססו".

בעמוד הראשי של "א־רד" מדווחים על "שני שהידים בחברון", ובידיעה נפרדת דווח על ההרוג הירדני מיום שישי. תחת הכותרת "מחוז אל־כרכ מלווה את השהיד שלו אל־עמרו" דיווח העיתון: "רבים מרחבי הממלכה השתתפו בהלוויית השהיד סעיד האיל אל־עמרו, שנהרג ביום שישי מאש חיילי הכיבוש הישראלי בעיר הכבושה ירושלים. ההלוויה התקיימה בעיר הולדתו אל־מריר במחוז אל־כרכ, וההמונים קראו ססמאות למען השהיד, למען ירדן ולמען פלסטין".

עוד דווח בעיתון כי ממלא מקום שר התקשורת מוחמד אל־מומאני דרש משגרירת ישראל בעמאן להעביר הבהרות על פרטי התקרית והחקירה כדי לקבוע מה המשך העמדה הירדנית בעניין. בשיחה עם השגרירה במשרד החוץ הירדני הדגיש השר: "האזרח הירדני הוא הדבר החשוב להנהגה, לממשלה ולעם בתוך לירדן ומחוצה לה".

בידיעה עם תמונה מהעימותים בעמוד הראשון ב"א־דוסתור" נכתב: "שני שהידים בחברון ופצוע קשה בירושלים, נתניהו מכריז על סדרה של עונשי נקמה בשתי הערים". סיפורו של ההרוג הירדני מובא אף הוא בעמוד הראשון, אך בצורה מוצנעת יותר, תחת הכותרת: "מאות השתתפו בהלווייתו באל־כרכ, הממשלה דורשת מישראל פרטים מלאים על אודות פשע ההרג של השהיד אל־עמרו".

בידיעה בעיתון "א־ראי" נכתב: "אל־עמרו נורה למוות בידי חיילת ציונית בשער שכם בירושלים הערבית הכבושה, כאשר היה בדרכו לתפילת יום השישי במסגד אל־אקצה המבורך".