לא חוסכת שבטה

צ'וזיק מציינת בספר שבמחשבה שנייה ובמבט לאחור היא הייתה עושה דברים באופן שונה. היא מודה שהיו סיפורים שהיא הייתה צריכה לכתוב אחרת, שהיו שאלות שהיא הייתה צריכה לשאול את הילרי קלינטון והיא לא שאלה. היא גם מודה כי דיווחה באופן שגוי על פרשת חשיפת תוכן המיילים של קלינטון ומביעה חרטה שהפרשה הזאת הפכה למה שהיא מגדירה "נרטיב דומיננטי" במערכת הבחירות.
צ'וזיק לא חוסכת שבטה בספר גם מקבוצת העיתונאים שהתלוו עמה לקלינטון וסיקרו את קמפיין הבחירות שלה. היא מכנה אותם באופן מגחיך The Guys וטוענת שהקבוצה הזו הייתה למעשה "כנופיה של אנשים אלמונים, מניפולטיביים ובלתי אחראים, שמצד אחד ספגו מקלינטון סירובים לבקשות לראיונות עמה (47 בקשות כאלה נדחו) ומצד שני נגחו בה כנקמה על ביקורת שספגו על סיקור שלילי נגדה".

צ'וזיק מבקשת לציין כי דיווחה על שתי מערכות בחירות (זאת של ברק אובמה ב־2012 והאחרונה), ולכן היא מוסמכת לשפוט את קמפיין הבחירות של קלינטון. אבל המחברת מבקשת גם להביע את אכזבתה מהעובדה שההזדמנות ההיסטורית לבחור באישה ראשונה כנשיאת ארצות הברית לא מומשה, ותקרת הזכוכית המגדרית לא נשברה.

עם כל הכבוד למחברת, הגורמים להפסדה של קלינטון בבחירות ולניצחונו של טראמפ הם הרבה יותר מורכבים מאלה שהיא מביאה בספרה. ההערכה המקובלת בקרב מומחים היא שהפסדה של קלינטון נגרם במיוחד בגין קמפיין שהתרכז בכמה מדינות מאוכלסות והזניח לגמרי שורה של מדינות, במיוחד בדרום. התוצאה הייתה שקלינטון קיבלה כשלושה מיליון קולות יותר מאשר טראמפ, אבל טראמפ זכה ברוב הקולות של הגוף האלקטורלי, שנציגיו נבחרו במדינות שבהן הקמפיין של טראמפ השקיע מאמצים עצומים. "קלינטון הפסידה בבחירות כי הקמפיין שלה היה מתוחכם מדי, ממוחשב מדי ומוזנח אנושית", הסביר המומחה לייעוץ פוליטי. "טראמפ, שבא משום מקום, בלי שום ניסיון וידע, ניצח בזכות ההתנהלות ההמונית שלו, שגלשה לוולגריות".

"שובבה, מטורפת ורעה": הספר שחושף את הצד האפל של הילרי קלינטון

10 שנים ליוותה איימי צ'וזיק את הפוליטיקאית הוותיקה, ונתקלה בתכונותיה השליליות, עליהן היא כתבה ספר חדש. על הדרך היא מצליחה גם להציג את טראמפ באור חיובי