המתיחות בין הארצות השכנות החלה כשמשמר החופים הרוסי מנע בבוקר יום ראשון משתי ספינות חמושות וגוררת של הצי האוקראיני לעבור במיצר קרץ’, המחבר בין הים השחור לבין ים אזוב, ולאחר מכן חסם את הכניסה למיצר. בשעות הערב חלה הסלמה במצב כשהרוסים פתחו באש לעבר כלי שיט אוקראיניים, השתלטו עליהם ותפסו יותר מ־20 אנשי צוות שהיו עליהם. שישה מלחים אוקראינים נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי.
בעקבות זאת כינס הנשיא פורושנקו ישיבת חירום של המועצה לביטחון לאומי ושל המטכ”ל האוקראיניים והורה לכל הכוחות המזויינים במדינה להיות בכוננות מבצעית עליונה, אם כי ממשל קייב הבהיר כי אין מדובר בהכרזת מלחמה. אתמול חתם הנשיא על הצו למצב חירום, שתוקפו נקבע עד ל־25 בינואר ותכליתו לחזק את אבטחת הגבולות עם רוסיה ולאבטח תשתיות קריטיות, ובהן מרחב הסייבר.
לעומת זאת, בשנת 2014, כשרוסיה סיפחה את חצי האי קרים, לא הוכרז מצב חירום דומה, ובשל כך טענו מספר חברי פרלמנט אוקראינים שפורושנקו מבקש לכונן מצב חירום כדי לדחות את הבחירות לנשיאות המדינה, שאמורות להתקיים בסוף מרץ, ולערוך אותן במקביל לבחירות לפרלמנט בסתיו הבא, במטרה לחזק עד אז את מעמדו.
ואילו ברוסיה מטילים את האחריות על האוקראינים. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב מסר כי הפעולה נגד כלי השיט “לא הייתה התקפה, אלא צעד הכרחי שנועד למנוע הפרה של גבול רוסיה”. במשרד החוץ הרוסי טוענים כי “זו הייתה פרובוקציה שתוכננה בקפידה ונועדה להצית עוד נקודת סכסוך באזור וליצור רקע להטלת סנקציות נוספות נגד רוסיה”.
האירועים עוררו גלי מחאה באוקראינה נגד רוסיה. פצצות עשן הושלכו לעבר מבנה השגרירות הרוסית בקייב ואחת המכוניות הדיפלומטיות הועלתה באש. בחרקוב הפגינו פעילים לאומנים ליד הקונסוליה הרוסית בדרישה לשחרר את המלחים השבויים, ובתוך כך שרפו צמיגים והשליכו נפצים לעבר הבניין. פצצות עשן נזרקו גם אל הקונסוליה באודסה. לא נמסר על נפגעים.
בנאט”ו קראו לשני הצדדים “לשמור על איפוק ולמנוע הסלמה”. באיחוד האירופי הפצירו במוסקבה “להשיב את חופש המעבר” במצר קרץ’. שר החוץ הגרמני הייקו מאס מסר כי “מצור רוסי במעבר לים אזוב אינו מתקבל ויש להסיר אותו. אנחנו קוראים לשני הצדדים להימנע מהסלמה”. בינתיים שומר על שתיקה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שאמור להיפגש עם הנשיא פוטין בסוף השבוע בפסגה ה־20־G בארגנטינה.
התרעות פיקוד העורף