"דיפלומטיה", על פי ההגדרה הרשמית, היא מדינאות וטיפוח יחסי שלום וידידות עם ארצות אחרות תוך שמירה על טובת העניינים של המדינה. אבל מה קורה כאשר מסתמן שבר בשירות הדיפלומטי, כפי שקרה לאחרונה בשירות החוץ של ישראל? כזכור, עשרות שגרירים ישראלים בעולם איימו לסגור את הנציגויות עקב המשבר התקציבי והתפעולי החמור שממנו סובל משרד החוץ. המשבר הזה לא הגיע במפתיע. הוא התהווה במשך שנים רבות, שנים שבהן הדיפלומטיה לא חידשה את פניה, בעוד שהעולם שבחוץ משתנה לבלי הכר.
"אם הדיפלומטיה רוצה לשרוד כמקצוע, היא חייבת להתחדש, ועכשיו. כיום, יחסים בינלאומיים נעשים לא רק על ידי ממשלות אלא גם על ידי אנשי עסקים, עמותות ומיזמים חברתיים. החדשנות היא מרכיב בסיסי וחשוב בהם, כשלדיפלומטיה חדשנית יש שלושה מרכיבים עיקריים: חשיבה יצירתית, יישומים טכנולוגיים והפצת החדשנות", אומר רון פרושאור, לשעבר שגריר ישראל באו"ם וכיום ראש מכון אבא אבן לדיפלומטיה בינלאומית במרכז הבינתחומי הרצליה, שהשיק לראשונה בעולם את פרס "אינודיפ לדיפלומטיה חדשנית". הנחת העבודה ברורה: העשייה הדיפלומטית במאה ה־21 כבר אינה מתבססת רק על יחסים בין ממשלות, כפי שהיה בעבר.
"מדינת ישראל נחשבת למדינת סטארט־אפ המצטיינת בחדשנות בכל תחום - תקשורת, מזון וטכנולוגיה, ודווקא בתחום הדיפלומטי לא. אנחנו יכולים לרתום את החדשנות הישראלית לטובת העניין ולהגיד: תחשבו חשיבה יצירתית ותציעו הצעות שישנו את החשיבה הדיפלומטית. המדינה מלאה רעיונות".
האבולוציה של הדיפלומטיה הישראלית מרתקת. אפשר להסתכל עליה כעל סטארט־אפ מבטיח שנתקע בשלב גרסאות הניסיון. "כל הפעילות שהדיפלומטים עשו לפני הכרזת העצמאות וההצבעה באו"ם היא בית ספר לדיפלומטיה", אומר פרושאור. "מדיניות חוץ ודיפלומטיה היו מאז ומעולם מרכיב יסודי בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. היום, מה שקורה זה שלקחו והפכו את שירות החוץ לתרנגול כפרות. החטא הקדמון, אך לא היחיד, הוא שלקחו משירות החוץ סמכויות: גורם אחד מטפל בתפוצות, ה־BDS מטופל תחת אסטרטגיה, ועוד. למה הדבר דומה? לזה שאומרים לחיל האוויר: לוקחים מכם את השליטה על המטוסים ועל נתיבי הטיסה, אבל אתם תמשיכו להיות חיל האוויר.
"התחלתי כצוער במשרד החוץ ועברתי את כל המסלול. אני גאה להיות חלק ממשפחת משרד החוץ, אבל כשאני רואה את מה שנעשה במשרד, ברור שזה גורם נזק למדינה. אבל שינוי צריך לבוא לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים ושירות החוץ צריך להשתנות. התפיסה שמלווה אותי כבר מעת היותי מנכ"ל משרד החוץ, היא שמה שלא ניתן למדוד, לא ניתן לנהל, ואת זה צריך להנחיל במשרד החוץ. אמרו לי: איך אפשר למדוד דברים? התשובה שלי פשוטה. הכל מדיד - הסכמי שת"פ וסחר בין מדינות, שינויים בדפוסי ההצבעה באו"ם, מספר המשלחות העיתונאיות והכלכליות שמגיעות לישראל, מספר הסטודנטים שמגיעים לישראל שהם פוטנציאל להנהגה בינלאומית בעתיד והכנסה כלכלית, ועוד. מי שלא מודד, פשוט מפחד לא לעמוד ביעדים".
"יש לנו יתרון אדיר וממשלת ישראל בעצמה, בגלל ההתייחסות לשירות החוץ, מבקיעה גול עצמי. את כרטיס האשראי של שנות ה־60 גמרנו. צריך לחדש אותו. יש היום טכנולוגיות נפלאות. אני רוצה, למשל, להסביר על הכותל, על הר הבית, על מנהרות חיזבאללה - באמצעות טכנולוגיות של וירטואל ריאליטי אני יכול להכניס את הציבור מרחבי העולם למנהרות. לישראל יש את האמצעים וזה לא נעשה. עולם ומלואו שמדינת ישראל מובילה בו, והגיע הזמן לרתום את זה לדיפלומטיה. זה מה שאנחנו במכון אבא אבן, לא רק מציעים אלא גם עושים".
"כמות הסחר בין הולנד ללבנון לא רק שלא ירדה, אלא עלתה. הפקנו סרט בנושא בגרמנית, השגנו מעל מיליון צפיות ביו־טיוב בגרמניה בלבד וקרוב לחמישה מיליון איש נחשפו לחלקים מהסרט או למסרים מהקמפיין הציבורי שערכנו שם. התמקדנו בשתי מדינות - בריטניה וגרמניה. בבריטניה כבר התקבלה ההחלטה להגדיר את הזרוע המדינית כארגון טרור, ובגרמניה יש הצעת החלטה של חברי הבונדסטאג להתייחס אל חיזבאללה בכללותו כארגון טרור. המשמעות היא ששלטונות האכיפה בגרמניה יוכלו לפעול בצורה יותר אפקטיבית. אנחנו נותנים להם בארגז הכלים עוד כלי עבודה כדי לטפל בארגון שצובר כוח ועושה כסף רב על אדמת אירופה".
התרעות פיקוד העורף