"הבוקר מתחיל בכך שמדליקים לנעמה את האורות בשעה שש, נעמה והאסירות הולכות לצחצח שיניים בכיור המשותף שיש להן בחדר", סיפרה אמה של נעמה, "עד השעה שמונה וחצי נעמה צריכה להעסיק את עצמה כי רק אז מותר לה לשתות את כוס הקפה, מיד לאחר מכן המיטה חייבת להיות מסודרת והן מתחילות בהכנת ארוחת הבוקר, במהלכה הן מקבלות ביקור מהסוהרות שדופקות להן על כל הקירות בחדר, כדי לוודא שאין שם משהו אסור".
"בשלב הזה נעמה ושלוש האסירות חייבות לצאת "החוצה" אל החצר. החצר היא חדר קטן בלי תקרה אבל עם סורגים, שם הן חייבות לבלות שעה, לא חשוב מה הוא מזג האוויר. כשהן חוזרות הן יכולות לאכול משהו מתוק אחד, והטלוויזיה דלוקה, אך אין להן שליטה על הטלוויזיה ומחליטים בשבילן במה יצפו".
"בשעה שלוש, האסירה הוותיקה ביותר מחליטה מה הן אוכלות, והיא גם היחידה שמבשלת לכולן. הן מבשלות בעיקר עם נקניקים מה שנעמה כלל לא אוכלת, את רוב המוצרים שיפה קונה לה אסור לה לאכול ויש איסור מוחלט על מוצרי חלב, ככה שאין לה בכלל בחירה חופשית בכל הנוגע למה ייכנס לגופה".
"לאחר מכן הן מכבסות ביד כל אחת מה שהיא צריכה, ומקלחת הן מקבלות רק פעמיים בשבוע.לפעמים היא מצליחה לעשות קצת מתיחות יוגה שלא דורשות הרבה מקום, לפעמים לקרוא ספר (חייב להיות באנגלית עם עותק ברוסית כדי שיוכלו לפקח על מה שהאסירות קוראות), ובחזרה למיטה בשעה 22:00 עם כיבוי האורות, בחושך מוחלט, כמובן. והאמת, שבכל יום שעובר היא בעיקר שואלת את עצמה איך זה ייתכן שהיא עדיין כאן".
התרעות פיקוד העורף