במשרד החוץ הדגישו כי לסגירתה, למעשה, של השגרירות, אין כל קשר למצב המדיני והביטחוני. ועם זאת, גורמים דיפלומטיים אוקראיניים הביעו את אכזבתם ואמרו ש”פתיחתה של שגרירות ישראל חשובה להם יותר מזו של ארה”ב”, שהודיעה על פינוי חלק מהדיפלומטים שלה ומשפחותיהם. אוקראינה חזרה וקראה לרוסיה להסיג את כוחותיה מהגבולות ולהמשיך את מגעיה עם המערב כדי להביא להפגת המתיחות.
שרי החוץ של רוסיה וארה”ב, סרגיי לברוב ואנטוני בלינקן, ישוחחו היום בטלפון. דוברת משרד החוץ הרוסי מסרה כי פגישת פנים אל פנים בין השניים אינה מתוכננת בשלב זה.
בניו יורק התכנסה מועצת הביטחון של האו”ם, על פי בקשת ארה”ב, כדי לדון במצב באוקראינה. נשיא ארה”ב ג’ו ביידן פרסם הצהרה עם הכינוס, ובה אמר: “אם רוסיה אכן כנה בהתייחסות לדאגות הביטחוניות שלנו באמצעות דיאלוג, ארה”ב ובעלות בריתנו ימשיכו לשאת ולתת ברוח של אמון. אם לא, היא תישא בתוצאות ותעמוד מול השלכות חמורות. ארה”ב ושותפותיה מוכנות לכל תרחיש. הכינוס היום הוא קריטי. על העולם לומר את דברו פה אחד ולהתנגד לשימוש בכוח”.
גורם בכיר בממשל האמריקאי אמר שיש אפשרות כי אנשים שנמצאים ב”חוגים הפנימיים” של הקרמלין, או סמוכים לו, עלולים להיות נתונים לעיצומים מערביים. לדבריו, ארה”ב ובעלות בריתה הכינו רשימה של אישים בכירים רוסיים ובני משפחותיהם, ואלה ייפגעו בעיצומים אם רוסיה תפלוש לאוקראינה.
אתמול לקח על עצמו ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון את הובלת החזית המערבית נגד רוסיה, ושוחח טלפונית עם הנשיא ולדימיר פוטין. לדבריו, הוא קרא לפוטין “לסגת מנקודת הקצה שאליה הגיע” ואמר לו כי “כל פלישה לאוקראינה, מעבר לשטחים שכבר נכבשו ב־2014, תהיה הרת אסון לעולם וגם לרוסיה”.
התרעות פיקוד העורף