העסקה המדוברת, שעלתה לדיון ראשוני במהלך השיחות שהתקיימו ביום שני, תכלול גם ויתור של אוקראינה על הצטרפות עתידית לנאט"ו, לצד הבטחה שלא תאפשר הקמת בסיסי צבא זר בשטחה, או תאחסן כלי נשק של צבאות אחרים - בתמורה להגנה שתקבל מבעלות בריתה, דוגמת ארצות הברית, בריטניה וטורקיה.
אופי הערבויות המערביות לביטחון אוקראינה, וקבילותן בעיני מוסקבה, עלול עדיין להוות מכשול גדול בפני כל עסקה, וכך גם סוגיית מעמדם של השטחים האוקראינים שנכבשו ע"י רוסיה ב-2014. הסכם משנת 1994, שמטרתו היתה להגן על ביטחון אוקראינה, לא הצליח למנוע את הפלישה הרוסית לשטחה.
כאמור, למרות שמוסקבה וקייב אמרו היום כי נרשמה התקדמות בתנאי ההסכם, גורמים רשמיים באוקראינה נותרו עדיין סקפטיים ומתקשים להאמין כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במאמת מחויב לשלום. הם הביעו חשש לפיו מוסקבה עשויה לקנות כך זמן, כדי לארגן מחדש את כוחותיה, ולחדש את המתקפה. מיכאילו פודוליאק, יועץ בכיר של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, אמר ל"פייננשיאל טיימס" כי "כל עסקה עתידית כרוכה בכף שחיילי הצבא הרוסי יעזבו את שטח אוקראינה", כשהוא מתכוון לכלל השטחים שנכבשו מאז ראשית הפלישה ב-24 בפברואר.
במקביל, דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר במהלך שיחה עם עיתונאים כי "רעיון של יצירת אוקראינה מפורזת, כמו אוסטריה, עם צבא משלה יכול להיראות כפשרה. האפשרות הזו נידונה עכשיו, והיא יכולה להיחשב כניטרלית". סרגיי לברוב, שר החוץ הרוסי, אמר גם כי "ניסוחים ספצפיים" היו "קרובים להסכמה" במשא ומתן.
התרעות פיקוד העורף