העיירה, שאוכלוסייתה מנתה 27 אלף אזרחים לפני המלחמה, היא אחת מהערים שאוקראינה כבשה מחדש בצפון מזרח חרקוב, לאחר הקריסה הפתאומית של אחד מקווי החזית העיקריים של מוסקבה. "לא היינו בבית כבר חמישה חודשים. אני מאוד רוצה לראות מה יש ומה קרה", שיתפה יילסטרטובה.
כדי לחזור הביתה, נסעה נטליה 80 ק"מ יחד עם בעלה ובתה באחת מהרכבות המיוחדות שהופעלו עבור תושבי העיירה המבקשים לחזור. הנהג מקסים חרצ'נקו אמר שהרכבת בנתיב חרקוב-בלקלייה נהגה לקשר את נמל התעופה של קייב עם מרכז העיר, אך מכיוון שהמלחמה עצרה את כל התנועה האווירית, ניתן היה לפרוס אותה מחדש לחרקוב.
"הרכבת הושקה ב-14 בספטמבר. וכבר ברכבת הראשונה היו אנשים שנסעו הלוך ושוב לבלקלייה", אמר. "הם הלכו לשם כדי לראות מה קרה לבתים שלהם, לבדוק אם הם נהרסו או לא".
כשהגיעו לעיירת מולדתם, נטליה ומשפחתה צעדו דרך העיירה מוכת הקרב אל דירתם וגילו כי נגרם בה נזק קל מהפגזות. "זה כאילו אנחנו בצ'ורנוביל", אמרה בתה, אולנה מירושנצ'נקו. "אף אחד לא עשה כלום, במשך חצי שנה אף אחד לא גזז את הדשא והשיחים. הכל מגודל".
"זה מפחיד מאוד", הוסיפה אולנה ,"עדיין יש את התחושה הזו, שכל רגע פגז יכול להתפוצץ או מטוס יכול לעוף מעל. אני עדיין מפחד להיות כאן".
התרעות פיקוד העורף