בתי בת השש מגיבה בכעס ובתוקפנות כלפי כל רגש שלילי שאני מביעה, כמו כעס, עצבנות ומרירות. אני מנסה להסביר שהכעס שלי הוא לא כזה נורא כמו שהיא חווה אותו, אך היא לא מבינה. מה עליי לעשות?
“מדובר בילדה רגישה שמאוד מחוברת לאמא שלה. זוהי ההתנהלות בתוך מערכת היחסים שלכן. אחת הדרכים להכחיד את ההתנהגות הזו של הילד היא לא להגיב אליה. אני נגד להתעלם מילדים, אבל אפשר להתעלם מהתנהגות. הילדה מניעה אותך לענות לה ויוצרת דו־שיח בנושא, וברגע שנפתח דו־שיח, הוא נהיה לרווח עבורה. אם היא אומרת לך ‘את כועסת’, תגיבי לה במהרה ובצורה עניינית: ‘נכון, גם אמהות כועסות’ וזהו. אל תסכימי לברר עם הבת את התופעה, זו טקטיקה למשוך את תשומת הלב שלך. תני לבתך להתבשל עם הרגשות שלה בנושא ולהתמודד. את נמצאת במתקפה של ילדה בת שש שעושה לך ‘רגשי’. היא מנסה לגרום לך לעבוד אצלה, ותפקידך למנוע את זה. הטקטיקה שלה עלולה להתפתח למאפיין אישיות בגיל מאוחר יותר כשיטה ליצור קשר עם אנשים על ידי משיכת תשומת לב שלא לצורך. יש כל כך הרבה סגנונות אישיות שנבנים בילדות בבית של אמא ואבא. תפקידך לא להיענות לכך גם אם תגרמי לתסכול אצל ילדתך, וזאת על מנת לא לפתח אצלה אופי של קורבנות ומסכנות בעתיד. מותר לילדים להיות עצובים מדי פעם, ובמסגרת החינוך שלהם אנחנו גורמים להם גם לצער ותסכול”.

אני אב לשלושה ילדים בגילאי שבע, 14 ו־17. לכל הילדים יש מטלות בבית המתחלקות ביניהם בתורנות בהתאם לגילם. כיצד אני יכול להפעיל לחץ על הבן האמצעי שמתמרמר מביצוע מטלות הבית?
“אם הילד מתמרמר, אך עדיין מבצע את המשימות, אז מצבכם בבית נהדר. הוא בגיל ההתבגרות, וזהו בדיוק הגיל שבו לילד מותר להתריס ולהתמרד. זהו גיל קשה ומותר לילד להתבאס על מטלות הבית, אך עליו להבין שאבא ואמא הם אלו שמחליטים על הזכויות והחובות בתוך הבית. עליך להבין בסבלנות את התקופה הזו של הילד, ומצד שני לא לוותר לו. אתה יכול להסביר לו את הרעיון שעומד מאחורי ההחלטה שלכם לשתף את הילדים במטלות הבית. יכול להיות שהוא יקבל זאת בהבנה. הסבר לו כי ‘לכל אחד שגר בבית הזה יש זכויות וחובות בהתאם לגילו. לי כאבא, לדוגמה, יש את הזכות לנהוג באוטו, אך יש לי גם את החובה לפרנס אתכם’. לאחר שהסברת זאת, אל תשאיר לו מקום לוויכוח, ובכל פעם שבנך מתמרמר מחדש, אל תיתן לו הסברים, אלא התמד להגיד ‘כבר הסברתי לך איך הדברים עובדים’”.

אני אמא לתאומים בגיל 12 וחצי. אחד יותר רגיש ולוקח ריטלין בעוד שהשני יותר שכלתן. הוא מציק לאחיו וגורם למאבקים ביניהם. ככל שהם גדלים, זה נהיה קשה יותר. כשהם לבד בבית, הם מסתדרים מצוין. מה עליי לעשות כדי למנוע את האווירה הלא נעימה כשאני בבית?
“ראשית כל, העובדה שילדייך יודעים להסתדר לבדם כשאת לא נמצאת בבית היא נהדרת. זה מאוד מעודד ומראה כי הם יכולים להסתדר יחד למרות השונות ביניהם. מטרתן של מריבות האחים שמתרחשות כשאת בבית היא לערב אותך ולקבל את תשומת הלב שלך במריבה. כשההורים בבית, הילדים מרשים לעצמם לריב את המריבות הכי אכזריות והכי גדולות בידיעה שיש הורה שמשגיח עליהם. אחים רבים, וזאת עובדה. כהורים, עלינו להבין את העובדה שהמריבות מתעוררות במטרה למשוך אותנו פנימה, ותפקידנו לא להיגרר אליהן ולהתייחס לסיטואציה כאילו אנחנו לא נמצאים בבית. יש המון סיבות למריבה בין אחים, אך כהורה ניתן להבליג על רוב המריבות ולהתעלם. בכך, לא תמשכי את עצמך לאש ביניהם. תוכלי להכין את ילדייך ולומר להם: ‘כשיש מריבה בבית אני לוקחת את התיק ויוצאת מהבית. אני לא רוצה לשמוע מריבות בבית הזה’. אם יש סיטואציות שאת יודעת שמובילות למריבה בין השניים, אז עוד לפני שהמריבה פורצת עלייך להכין את בנייך ולומר להם: ‘עד היום הייתי מאיימת שאני אצא מהבית אם אשמע מריבה, מהיום אני אממש זאת ואצא ברגע שאשמע אתכם מתחילים להתווכח’. ברגע שתצאי מהבית, הם ילמדו מהחוויה וילמדו להתמודד עם הסיטואציה. אני מניחה שלאחר תרגיל כזה הבעיה תיפתר”.

מתוך תוכניתה של מיכל דליות, כל יום שישי ב־10:00 ב־103FM

עריכה: איתמר זיגלמן

מנקים את הראש: כיצד מעודדים את המתבגרים לקחת חלק במטלות הבית?

וגם: איך לגרום לתאומים להסתדר ביניהם, ומדוע בת השש מגיבה בתוקפנות לכעס של ההורה? מיכל דליות מייעצת