טל חוטינר נוחת באדינבורו צמא לבירה ואחרי שמשחילים אותו בקטנה מגלה את התשובה הסקוטית למתי המקלל

איך שהגעתי לאדינבורו, אחרי שתי טיסות, הייתי חייב בירה. למזלי היתה לי שעה וחצי לשרוף עד ארוחת הצהריים אז הלכתי להסתובב ברחובות. ירד גשם קליל ומבפרינססמסטריט הרחב והמפורסם בקושי אפשר היה לראות את הטירה המפורסמת של אדינבורו שמתנוססת מעליו. הרבה חנויותיו יפות ומעניינות יש ברחוב אבל התחלתי להירטב ועדיין לא מצאתי בירה. התחלתי לחזור לכיוון המלון ואז ראיתי בר שנקרא angels share ונכנסתי. לא שמתי לב שהמקום היה בעצם בר של מלון וכולם מסביבי התחילו לאכול צהריים. בכל זאת שתיתי גינס והשחילו אותי ב-4.75 פאונד לפיינט. יצאתי שוב אל הגשם ואז ממול ראיתי אותו - מתי המקלל של סקוטלנד. בר לא גדול שנוסד ב-1903 ושמו מאטרס. מסביב לבר עמדו או ישבו רק גברים בגיל ממוצע של 70+ ושתו פיינטים וויסקי מהקיסר. מאחורי הבר פלרטטו עם החברה שתי פרגיות בנות 50 בערך וכולם ביחד הסתלבטו אחד על השני, צחקו וגם קיללו מדי פעם. אחד מהם הכניס גם אותי לשיחה שהתמקדה במשהו בין רצח מורה בלידס לבין גודל האיבר של מוריניו, אבל ממילא לא הבנתי כלום אז קיללתי קללה קטנה ושתיתי בירה. ואז ראיתי פטנט נהדר. על הבר העתיק הותקן ברז עתיק וקטן והחברה שישבו בצד ושתו פיימוס גראוס וכמויות הוסיפו לעצמם מים כדי לפתוח את הוויסקי ולהקל על שתייה מרובה, ככה פשוט מהברז. עכשיו כבר הייתי חייב לשתות איתם וויסקי קטן ובלי ממש שביקשתי הברמנית העבירה את הכוס שלי לזקן שישב בקצה הבר והוא פשוט מזג לי קצת מים לתוך הוויסקי מהברז עליו היה מופקד. עכשיו כבר הייתי אחד מהחברה ויכולתי לחזור למלון לארוחת צהריים עם חשבון כולל של קצת פחות מ-6 פאונד וקללה קטנה לדרך. Mathers bar,1 queensferry st . Edinburgh