חשיפה לצפון: מבשלת אנקור

הבירולוגית פועה עלון ביקרה בלא מעט מבשלות בירה, אבל שום דבר לא הכין אותה לחוויה שחיכתה לה במבשלת 'אנקור' - המבשלה המיתולוגית שהתחילה את מהפכת בירות הבוטיק בארצות-הברית...

אחד היתרונות המובהקים של מגורים בארצות-הברית היא הנגישות היחסית לכל מקום בצפון-אמריקה. על כן כשנקרתה בפניי ההזדמנות להגיע לסן-פרנסיסקו שמחתי מאוד מכמה טעמים מובנים, אך בתור חובבת בירה מושבעת לא יכולתי שלא להתרגש מביקור במקום בו נשתלו וטופחו ניצני מהפכת הבירה, הלא היא מבשלת אנקור. אם בעולם המוסיקה נחשב ג'יימס בראון ל'סנדק מוסיקת הנשמה', בעולם בירות הבוטיק התואר הזה שמור ללא ספק לפריץ מייטאג.

המקום הכי חביב בעיר על פריץ מייטאג היה ה"Old Spaghetti Factory", בר מקומי שהיה מקום מפגש להיפים של התקופה והבירה האהובה עליו היתה Anchor. מדובר בבירה ממבשלת הבוטיק המקומית שהיתה אז היחידה בארצות-הברית, והאחרונה לשרוד את תקופת היובש, המשבר הכלכלי הגדול וההשתלטות של הקונגלומרטים הגדולים.

כשמייטאג שמע מחברו, בעל הבר פרד קו, שהמבשלה האהובה עליו עומדת לסגור את שעריה, הוא מיהר לרכוש 51% ממנה במחיר זעום של 2500 $, מחירה של מכונית משומשת באותם ימים. המבשלה, שהוקמה בשנת 1896, ידעה לא מעט עליות ומורדות, החליפה לא מעט ידיים, נשרפה כליל לא פחות משלוש פעמים, וההתחלה, כפי שניתן כבר להבין, כלל לא היתה פשוטה.

פריץ שהיה, למעשה, חסר כל ניסיון בתחום הבירה בכלל, ובבישול בירה בפרט, תפקד על תקן סוכן מכירות. הוא עבר מבר לבר וממסעדה למסעדה בסן-פרנסיסקו תוך שהוא מנסה לשווק את הבירה המקומית שלו, אך למעט הבר האהוב של חברו לא היו לבירה שלו הרבה קונים והמצב היה כלל לא פשוט. לאט, לאט, למד מייטאג את העסק, אך רק כעבור כמעט עשור החלה מבשלת אנקור להרוויח כסף. בסופו של דבר העקשנות של פריץ השתלמה ובכך, למעשה, הכשיר האיש את הקרקע עבור מהפכת בירות הבוטיק בארצות-הברית.

אז מהו בעצם אותו סגנון מיוחד של הבירה הזו? באנגלית המונח הוא "Steam Beer" (כיום סימן מסחרי של אנקור), או "California Common". שלא כמו רוב הסגנונות המוכרים, זהו סגנון אמריקאי מקורי לחלוטין שתחילתו אי-שם באמצע המאה ה-18, עם תקופת הבהלה לזהב. הבירה הזו התחבבה מאוד על הכורים ובשיאה, בסוף המאה ה-18, היו לא פחות מ-25 מבשלות שייצרו Steam Beer בסן-פרנסיסקו לבדה.

בירת הדגל של המבשלה מתאפיינת בצבע מהגוני, וראש קצף חום בהיר ועמיד. היא קלה ונעימה לשתייה ומעט פירותית עם סיומת כשותית מעודנת. זוהי הבירה שקיבלה את פנינו כשהגענו למרכז המבקרים במבשלה. לסיור כאן חייבים להירשם מבעוד מועד והוא עולה לא מעט – 25 $ לאדם. לאחר שהרווינו את צימאוננו נכנסנו לבקר במבשלה הקטנה. מכיוון שזוהי המבשלה היחידה עושים כאן כמה וכמה בישולים מדי יום על-מנת לעמוד בקצב של 30,000 ליטר ביום (!). אגב, מדובר באחת ממבשלות הבוטיק הגדולות בארצות-הברית (מספר 22 בשנת 2016). בתום הסיור טעמנו לא פחות משש בירות של המבשלה, חלקן חדשות וחלקן קלאסיות.