דוד הירשפלד חמוש בבקבוק וויסקי יוצא למסע אלכוהולי ברחבי הארץ ומסמן את האנשים שהפכו לאושיות לילה…

שוגון כהן, שמעכשיו נתייחס אליו בשביל הכיף כמשה, הוא אחד מאלה שבלעדיהם באמת לא היו ברים שכונתיים בתל-אביב. כששואלים אותי איזה בר אני הייתי רוצה לפתוח אני כמעט תמיד אומר שהוא כבר פתוח - "הסילון" - אולי אחת מיצירות המופת הגדולות בתחום הברים בישראל. בר שסביבו הגדירו את צמד המלים "בר שכונתי". המשוואה המלאה היא: מקצועי+סליזי+ביתי+הומוריסטי=שכונתי. כאן באמת הכל יכול לקרות...

"הוא אחראי על המקומות המיתולוגיים עוד לפני שידעת מה זה מזיגה כפולה, איטית, מפוצלת, או מהירה. למעשה לפני שידעת מה הטעם של גינס" (צילומים: יח"צ)

"הוא אחראי על המקומות המיתולוגיים עוד לפני שידעת מה זה מזיגה כפולה, איטית, מפוצלת, או מהירה" (צילום: יח"צ) זה לא סתם שזה אולי הבר היחיד בעיר שלא עבדתי בו מכל הרשימה שהגעתי אתה לתל-אביב. כשמהגרים מירושלים תמיד יש את רשימת המקומות והאנשים שהמאפיה הביתית נותנת לך לבדוק בשביל שלא תטעה בדרך. הרשימה שלי הכילה את כל השפים, מנהלים, בעלים, ברמנים ומפורסמים שיש לתעשייה הזאת להציע ורק הסילון עמד ללא תיאור שם או כתובת. כאילו הסילון הוא ישות עצמאית ואליה אני צריך לפנות, לא לבעליה. זה היה יום שישי מאוחר מדי בלילה ואחרי מסיבה כשרגליי דרכו לראשונה במקום. זה היה "בטעות" ומאז הן מוצאות את דרכן לשם ללא כוונה תחילה. הצוות הוא כבר כמו משפחה, את כל הלקוחות הקבועים אני מכיר בשמם, רק שלקח לי כמה חודשים שלמים להבין מי זה משה. עד אותו היום שמעתי את שמו כמיתוס. "שוגון יבוא", שוגון פה ושוגון שם. שוגון אול אראונד. אבל רק בצהרי השישי הראשון שישבתי שם (הפעם חדור מטרה להגיע) הכרתי אותו. הוא ישב לידי ודיבר עם דתלן - הברמן שפיקד אז על המקום. "הוא אחראי על המקומות המיתולוגיים עוד לפני שידעת מה זה מזיגה כפולה, איטית, מפוצלת, או מהירה. למעשה לפני שידעת מה הטעם של גינס", אמר לי אחד הלקוחות שישב לידי והצביע על משה. ובאמת אותו לא הכרתי. שאר המערכת כבר קיבלה אותי למקום, אבל משה - זאת היתה מטרה. לא ידעתי אפילו איך להתחיל את השיחה. לא ידעתי אם בכלל להתחיל בשיחה. הוא נראה כל-כך שונה ממה שדמיינתי. חשבתי שאפגוש אשכנזי עם זקן ארוך, קארה ושרשרת קונגפו בוהקת. "מה אני תימני שאתה לא מוזג לי?", שאל שוגון בקול את דתלן. "כן", הוא ענה לו. אני חייב לומר שעד כה להשתמש בשם "משה" מרגיש לי קצת לא בסדר. כאילו אני חודר לפרטיות של איזה פרסונה שמורה ולא מוכרת לעולם הבילוי. את פרצופו של שוגון רואים בעיקר בשעות היום ברחוב קינג ג׳ורג' כשהוא מנהל את כל צרכי הבר. בשעות הלילה, כשיוצאים השתיינים, הוא מפקד על אירוח. שוגון הוא ממקימי הסצנה עם שלל מקומות מאחוריו. הוא באמת שם דבר. שוגון - אווירה

קצת היסטוריה. שוגון החל את דרכו כברמן ואחר-כך כמנהל של ה"זנזיבר" המיתולוגי. משם עבר לניו יורק והקים עסק לממכר מזון מוכן. בהמשך הוא חזר לארץ והשתלב בהקמת הבר של ה"דיקסי" ומשם המשיך להרפתקה מפורסמת בשם "הסווינג", שם הוא צד את אורן, שותפו לדרך בבר הסילון. בין הסווינג לסילון הוא ניהל בר שנסגר ומאז ההיסטוריה ידועה. הסילון ידע אח קטן בצפון-העיר ואחריו הרפתקה בדיזנגוף בשם "מג'ימבו" שהייתה הצלחה עד שהסתיימה בגלל תאונת אופנוע. מאז שוגון ואורן בעיקר מדייקים. הם מדייקים את הבילוי במקום שלהם ובעקבותיהם הולכים גם רבים אחרים. בהסתכלות על מפת הברים התל-אביביים היום אפשר לראות בבירור את האנשים שבעברם עבדו אצל שוגון והמשיכו הלאה לפתוח מקום משלהם. לאן לדעתך הולכת תעשיית הבילוי? "אני לא חושב שהיא מתקדמת. אני חושב שהתעשייה והבילוי בישראל בכלל נשארו אותו דבר. רק התפאורה משתנה. זה לא דבר רע - פשוט זה מה שיש. אני מגיע למקומות ויש מוזיקה טובה והבנאדם מביא את עצמו עד הסוף והוא מכין משקאות טובים אבל בסופו של דבר המוצר הוא אותו מוצר ובאמת רק התפאורה מתאימה את עצמה לרוח הזמן. שניצל נשאר שניצל ודיוק נשאר דיוק".

ואיפה נכנס אורן לתמונה? "כשפתחתי את הסווינג אורן עבד בבר וממש רדפתי אחריו שיבוא לעבוד אצלי והוא היה מנפנף אותי עד שבסוף באמת הצעתי לו יותר מדי כסף והוא בא. אחרי הסווינג נפרדו קצת דרכינו עד שיום אחד מכר משותף שמע שאני רוצה לפתוח מקום והציע לי לפתוח עם אורן שגם חיפש שותף באותו זמן".

אם לא היית איש ברים לאן היית רואה את עצמך הולך? "אקדמאי כנראה".

משקה מועדף? "פרנט ברנקה. זה תמיד בא טוב. גם אם אתה לא אוהב פרנט זה בא טוב. לא משנה מה – זה בא טוב".

מה אתה חושב על סצנת הקוקטיילים ההולכת ומתעצמת? "זה מקסים, זה מאוד יפה, וזה פותח לאנשים אופציות. אנשים עושים דברים מאוד מעניינים. לפעמים זה קצת מוגזם למקומות מסוימים מה שהם עושים. זה כמו שאתה הולך למסעדת שף. יש לך נגיד 4 שפים באמת טובים שאתה אומר להם תעשה מה שאתה רוצה ותבטא את עצמך ושם יש משמעות לטאץ' שלהם. גם בקוקטיילים כשאתה הולך למיקסולוג שעושה לך משקה במיוחד זה נהדר, אבל כשאתה הולך לבר קוקטיילים ועומד מישהו שעובד שם ועושה לך משקאות שאדם אחר הגה ואולי הוא לא מדייק בדיוק כמוהו או לא מנער כמוהו, ומשהו מתפספס. אני לא שותה קוקטיילים אלא אם באמת באים אלי ואומרים לי בוא אני יעשה לך משהו בדיוק פגז בשבילך. כשאני יוצא לבר אני לא מזמין קוקטייל ממישהו שאני לא מכיר".

אם היית יכול לחזור אחורה בזמן איזה מהברים הקודמים שלך היית מחזיר לכאן? "אני חושב שהסווינג ומג'ימבו יכולים לעבוד בתקופתנו עם קצת שינויים תקופתיים. אם הייתי רוצה הייתי עושה את זה, אבל כרגע אני לא באמת רוצה". למי היית מעניק את הבקבוק? "לאמילי שעובדת בלוציפר. היא ברמנית של שנים ומאוד כיף לשבת אצלה על הבר. חוץ מזה למיקי ויינר מבר הגאולה, בגלל שהוא הולך עד הסוף עם הקטע שלו שזה מוזיקה נכונה".

BE FAMOUS: שוגון, הסילון

דוד הירשפלד חמוש בבקבוק וויסקי יוצא למסע אלכוהולי ברחבי הארץ ומסמן את האנשים שהפכו לאושיות לילה…

דוד הירשפלד חמוש בבקבוק וויסקי יוצא למסע אלכוהולי ברחבי הארץ ומסמן את האנשים שהפכו לאושיות לילה…