סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'צפוני בטיילת' בתל-אביב…
כבר מזמן אנחנו יודעים ששתיית בירה טובה גם לספורטאים שבינינו. לאחרונה יש גם איזה באז סביב העניין הזה ואפילו התפרסמו מחקרים המחזקים את השילוב בין הספורט לבירה ואת תרומתה לגוף. בנוסף, אמרו גם שהבירה טובה לגוף בזכות גרעיני השעורה, הכשות ואחוז המים הגבוה. נו, שוין, לי לא חידשתם דבר, יש לי הוכחות מדעיות משלי ואני לא צריכה לקרוא מחקרים שיוכיחו לי את הקשר החיובי בין בירה לספורט. למה זה פשוט מאוד? כי רק ככה הצלחתי לסחוב את בן-זוגי לעשות ספורט, איך? אתם שואלים, זה ברור, שוחד!
הכי קל זה לשחד אותו בכוס בירה. דרך אגב, מהר מאוד למדתי את שיטת המקל והגזר, או ליתר דיוק המקל וכוס הבירה. באימון הכושר הראשון כל כמה מטרים עוצרים לכוס בירה... נו, אל תהיו קטנוניים, בשלב השני מורידים את הכושר ונשארים רק עם הבירה... סתאאם. אבל זה אחלה רעיון, תודו. מה שבטוח זה שאין כמו בירה צוננת אחרי אימון - מרווה, משיבה את הנפש ומרגיעה, במיוחד על שפת הים. אחד המקומות בהם הרווינו את צימאוננו אחרי פעילות ספורטיבית הוא "צפוני בטיילת". לא מדובר בפאב וגם לא ממש במסעדה, פשוט מקום על הים לשבת לשתות, לנשנש, להירגע ולספוג את ריח הים והבריזה, בעיקר אם התמזל מזלכם ולא נפלתם על ה"הביל במישור החוף" המוכר כל-כך לכל תל-אביבי.
ישבנו שם פעמיים. בפעם הראשונה בשעות הבוקר, והזמנו בירה מהחבית. אגב, בהרבה מקומות אלה הן השעות הקשות של ברזי הבירה (כי אין הרבה קליינטים). אם להודות על האמת - הציפיות לא היו בשמיים. חלצנו נעליים וקברנו את הרגליים בחול הקריר ואז הגיעה הבירה. פייר, נדהמנו: כוסות בוהקות מניקיון, כל-כך נקי וצלול שראינו את הים דרך הכוס, כל בירה הוגשה בכוס שלה והטעם לא אכזב. הבירות היו טריות ומרוות. ממש תענוג. בפעם השנייה כבר סחבנו לשם חברים, כי ידענו שלפחות נקבל בירה טובה. הגענו בשעות הערב ואז...
התרעות פיקוד העורף