סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'יחזקאל' בראשון-לציון…
בשנים האחרונות הפכה ראשון-לציון להיות מוקד משיכה לבליינים. למעשה, אם חשקה נפשכם בכוס בירה ומעבר לזה ואתם גרים בראשון-לציון, אין צורך לצאת מהעיר. ישנם מספר מרכזי בילוי שמכסים את כל העיר ובעצם מקיפים את כל החשקים וסגנונות הבילוי. פאבים בסגנון קלאסי, בסגנון אירי, מקומות בילוי לחובבי מועדונים ומקומות חדשניים. גם בגזרת האוכל קמו כמה וכמה מסעדות משובחות ששווה להגיע אליהן במיוחד. אני, למשל, אוהבת לדלג מפאב אחד לשני בערב אחד ובמתחמי הבילוי האלה זה זמין, אפשרי וכיף.
הפעם בחרתי לקפוץ ל'יחזקאל', אחד מהפאבים שמופיעים ברשימת הפאבים שמוזגים בירה בפחות מ-20 ₪ בעקבות הקמפיין להורדת מחירי הבירה. ואכן, פאב 'יחזקאל' מופיע ברשימה עם מחירים בהחלט אטרקטיביים, אבל מה שצד את עיניי היתה דווקא תמונת כוס הבירה שהופיעה בפרסום של הפאב. היא פשוט עמדה שם, אהובתי, ניוקאסל, מהממת ומגרה.
חצי שעה ואני שם. כהרגלי, בשעת הפתיחה. ולהפתעתי, לא הייתי ראשונה. כבר בצעד הראשון פנימה ישנה תחושה אחרת, של מקום קליל וזורם שמעוצב בצורה מיוחדת עם אוסף שולחנות וכסאות שיוצרים פינות ישיבה בעלות אופי משתנה. על מסך ענק שודר בדיוק משחק כדורגל, ואני התיישבתי על הבר מול המסך.
הברמן עוד לא הספיק לפתוח את הפה וישר יריתי לעברו "ניוקאסל". הוא שיגר לעברי מבט משתאה: "רק רציתי להגיד שהמחיר שלה הוא 15 ₪ והישראליות 10 ₪ ...". הנפת יד מהירה לשלילה וחזרה על השם "ניוקאסל", גרמה למסכן לקחת צעד אחורה יחד עם סיבוב לכיוון הברז ולשאול" "שליש או חצי?". ואז הונחה לפני כוס הבירה. בן-זוגי היקר שלח לעברי מבט נוקב ולא בכדי. כמה אכזבה בכוס בירה אחת. "למה?? למה??" (יש לקרוא בטון מתבכיין). אז מה היה לנו שם?
התרעות פיקוד העורף