סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: '55' בכפר-סבא…
בראשית היתה גולדסטאר. טוב, בערך, האמת שקדמו לה עוד כמה בירות ישראליות, אבל זה כבר פרה-היסטוריה. אחר-כך נוספו טובורג ועוד כמה בירות ייבוא וזה, פחות או יותר, מה שהיה לשתות בפאבים. כשהגענו למבחר של שלושה ברזים בפאב היינו מרוצים עד הגג, הנה אנחנו חלק מהעולם הגדול. בהמשך החלו לצוץ הפאבים "האיריים" שם כבר אפשר היה למצוא מבחר גדול יותר של ברזי בירה, הרבה יותר גדול, אפילו עשרה ברזים ויחד עם העיצוב המושקע והאווירה, הם עזרו לנו להתקרב אפילו עוד יותר לעולם הגדול.
הצרכן הישראלי למד והכיר עוד מותגי בירה, נסע לחו"ל וחזר עם תובנות חדשות ורצונות חדשים. והיבואנים, הם רצו לספק את הביקוש הצרכני והתחילו להביא עוד ועוד מותגי בירה, ופאב שהחזיק רק שלושה ברזי בירה כבר נחשב למשהו מיושן, "מז'תומרת? אין טריפל בלגי?", או לאגר צ'כי? או סטאוט? או דונקל? ומשהו עם פירות לגברת? בקיצור, הדרישות עלו וכך גם הצורך במבחר גדול של בירות בסוללת הברזים.
ואז... אז התחילו המגה-פאבים עם מספרים מטורפים של ברזי בירה. בית המרזח ברמת ישי עם כ-30 ברזים, הפיראט בראשון-לציון עם קצת מעל 40 ברזים, פורטר אנד סאנס בתל-אביב פתח את שעריו עם כ-50 ברזים, אוסקר ווילד שגם הוא נושק לשלושים ועוד כמה שבטח שכחתי. ו... הפאב עם מבחר הבירות הגדול מכולם – "55". כן, זהו גם שם הפאב וגם מספר ברזי הבירה שהוא מחזיק. חסכוני משהו...
"55 בירה, אוכל ובירה" בכפר-סבא הוא הבייבי החדש במה שהולך ונהיה רשת לא קטנה של מגה-פאבים. מקום לא גדול במיוחד עם אווירה קצת יותר חמימה מאשר המקומות הגדולים יותר. הגענו למקום ביום חמישי והיה די רגוע, מה שלא החזיק מעמד יותר מדי משום שכבר לקראת השעה 22:00 המקום התמלא ולא ניתן היה להכניס סיכה. אז מה היה לנו שם?
התרעות פיקוד העורף