סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'אנדמאן' ביהוד…
הכל התחיל כשהשתתפתי בסשן טעימות בירה. לחישה אחת קטנה, ישר לאוזן שלי, לחישה רועמת, שבעקבותיה מצאתי את עצמי ביהוד! הבירה שטעמנו באותה הטעימה עדיין לא עשתה עלייה לארץ. חוויה מהסוג המיוחד. לקחתי לגימה ארוכה שסחפה אותי למחוזות אחרים וגרמה לי להישען לאחור ולהביט בכוס במבט מזוגג. עושר של טעמים שמחליק בכיף במורד הגרון ורוגע שמשתלט על הגוף והנפש. ואז, בדיוק רגע הזה, נשמעה לחישה: "אני מכיר פאב שהחבר'ה יושבים בו ושותים 'מרדסו' מבקבוק, לא מכוס! ישר מהבקבוק". הנחתי את הכוס, שפתאום לא נראתה כל-כך מפתה, והסתובבתי אליו. הוא מצדו הרים את הכתפיים במבט מיואש, שמט אותן בייאוש, עוד יותר גדול, והוסיף: "ככה הם מגישים אותה שם, אני אומר לך, אין כבוד!".
ערב. יהוד. עלטה מוחלטת ואני מוצאת את עצמי מול השלט של הפאב ולידו שלט שמורה שהכניסה מסביב. באופן כללי, אין לי בעיה עם כניסה מסביב, רק שהשד יודע מה זה ה'מסביב' הזה! מצאתי את עצמי בין מכסחות דשא, דלתות לא ברורות, כמעט נכנסתי לבית של מישהו בטעות דרך מעבר מסתורי לתוך מבנה, שנראה כמו מבוך. הקיצר, שנייה לפני שחזרתי על עקבותיי, בסוף המבוך, נגלה לפני הפאב: חצר גדולה בעלת מראה כפרי ופשוט ובפנים בר פנימי, קטן ומאוד מצומצם.
המקום היה ריק. כהרגלי הגעתי לפני שעת הפתיחה והצוות היה נחמד מאוד והזמין אותי פנימה. התיישבתי על הבר. היה להם ברור שהגעתי מאזור מרוחק ונידח ואולי טעיתי בדרך ומיד שאלו אותי מהיכן הגעתי. "תל-אביב", עניתי. לתשובה הזאת הם לא ציפו. אם רק הייתי מצלמת את הבעת הפנים ההמומה שלהם. הברמן התאושש ראשון: "מה נגמרו הפאבים בתל-אביב, שהגעת ליהוד? את רצינית?". תוך שניות עודכנתי במבצעים, בהופעות, בתפריט ומה לא... ובדרך אגב, אמר לי הברמן "שליש בירה מהחבית עד שעה 22:00, 7 ₪". "כמה?". "שבע". "מה שבע?". "מה כמה?". עפים פה על הדאחקה הזאת.
מגוון הבירות מהחבית קטן יחסית וכולל טובורג, קרלסברג, קסטיל רוז', בירת הבית לאגר בהיר ובירת הבית חיטה. כיוון שהייתי הבליינית הראשונה באותו הערב, ראיתי שהברמן מוציא כמות מסוימת של בירה ששכבה בלילה בצנרת, אך הרחה ולגימה ראשונה מיד מגלה לי שהכמות שהוצאה מהצנרת לא היתה מספקת. כל הבירות נמזגות לכוס שליש גינס והמזיגה לא משאירה מקום ראוי לקצף שמתפוגג מהר. בכיור יש מתקן ייעודי לשטיפת כוסות ואכן הכוסות נקיות מאוד. אחרי 3 שלישים רציתי ללכת. לא הייתי צריכה הרבה זמן כדי לסכם את החשבון, אבל הרגשתי לא נעים אז הזמנתי עוד שליש. אגב, את אלה ששותים 'מרדסו' מבקבוק לא פגשתי. אז מה היה לנו שם?
התרעות פיקוד העורף