סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פרלה בתל-אביב…

רחוב ויטל הוא מרכז חיי הלילה של פלורנטין. ברחוב זה ממוקמים פאבים ומקומות בילוי לא מעטים, ה'פרלה' הוא אחד מהם. פאב שכונתי שמח עם חדר הקרנה של אירועי ספורט ואווירה תוססת. "כל הדרכים מובילות לבירה" - זהו המוטו של הפרלה, שמגובה באתר האינטרנט שלהם עם תרשים זרימה מתחכם שבכל דרך שתבחרו תגיעו למסקנה "שתה בירה!".

אבל צריך להבין שלא משנה כמה תשקיעו במערכת מזיגה, אם הקצה של המערכת - המזיגה וההגשה - יהיה בעייתי, אז חבל על כל ההשקעה... (צילום: גדי דבירי)

לא משנה כמה תשקיעו במערכת מזיגה שלכם. אם הקצה שלה בעייתי, חבל על ההשקעה... (צילום: גדי דבירי) אחת הקביעות בתרשים היא "בירה, ככל ששותים יותר - אוהבים יותר". ואם בסיסמאות עסקינן אז אומרים שחוזק השרשרת נקבע על-פי חוזקה של החוליה החלשה ביותר בה. אם נלך לפי הכלל הזה, אז כל ההתפארות בנושא הבירה היא ריקה מתוכן. יש לפרלה חוליה אחת בשרשרת שהיא חלשה. חלשה מאוד. מערכת מזיגת בירה כוללת מרכיבים רבים שיש לתחזק ולבנות בצורה הטובה ביותר, ואת זה דווקא שמעתי שעשו בצורה הטובה ביותר בפרלה ואפילו הביאו את אחד האנשים המקצוענים יותר לתכנן להם את מערכת המזיגה. אבל צריך להבין שלא משנה כמה תשקיעו במערכת מזיגה, אם הקצה של המערכת - המזיגה וההגשה - יהיה בעייתי, אז חבל על כל ההשקעה. להגיש בירה טראפיסטית, 'שימאיי', במקרה זה, בכוס המיועדת להגשת מים? למזוג את הגינס באותה כוס הייבול של מים? זה מראה על חוסר מקצוענות וזלזול, גם במוצר וגם בלקוח. ולא משנה כמה השקעתם בכל השאר, מה שמגיע ללקוח בסוף הדרך מגיע לא טוב. וחבל. אז מה יה לנו שם?

מזיגה: עמדת המזיגה נקיה ולפי מה שסופר לי, כל מערכת המזיגה נבנתה על ידי אחד המקצוענים בתחום.

הגשה: נתחיל בחיובי: הכוסות אמנם נקיות ברמה סבירה למדי, אבל מכאן הדברים כבר החלו להשתבש. כל סוגי הבירה מוגשים באותה כוס הייבול לא ממותגת, לא משנה אם מדובר בלאגר, בירת חיטה, בירה בלגית או גינס. לא סתם לכל סוג של בירה אמורה להיות צורת כוס תואמת, וזאת על-מנת ליהנות ממירב האיכויות של הבירה. חלק גדול מחוויית השתייה היא ההגשה. בירות - ובמיוחד אלה הנחשבות בירות פרמיום ומחירן גם משקלל זאת - מוגשות גם בכוס שהיא פרמיום והושקע בה הרבה. הייתם מעלים על דעתכם לרכוש מרצדס ולקבל מכונית עם תא נוסעים באבזור של סוסיתא? להגיש שימאי בכוס הייבול של מים זה זלזול בלקוח וזאת שהזמינה את השימאיי התאכזבה כל-כך שהצהירה שלפה היא לא חוזרת!

איכות: כל הבירות שדגמנו היו טריות וטובות, אך המזיגה היתה חסרת קצף, כולל השימאיי שאמורה לייצר קצף רב. חלק ממזיגה נכונה הוא ראש קצף העוזר לבודד את הבירה מהאוויר שמעליה ומונע את חמצונה.

טעימות: מנות קטנות של אוכל קל ליד הבירה - לא ממש מתאים למי שמגיע רעב, אך בהחלט ממלא את התפקיד של ריפוד הקיבה.

חוויה: הרבה המולה, מוזיקה חזקה ואווירה של פאב שכונתי, מלצריות נחמדות מאוד והנהלה משתדלת מאוד להשרות אווירה טובה. בהחלט ניכר שנעשה כאן מאמץ בכיוון, אבל החוויה, מבחינתי, נפגמה. נפח כוסות הבירה המצוין על גבי התפריט הוא 297 מ"ל לכוס קטנה, ו-414 מ"ל לכוס גדולה. נפח כולל קצף? לא כולל קצף? אין לדעת. ופה מתחילה הבעיה, הרצון לחסוך ולצמצם בעלויות גובר על ההתחייבות לאיכות המזיגה וכאן הרגשתי לא נעים, במיוחד במקום שעושה רעש כמקום שמבין בבירה.

ציון סופי: אם נתייחס לאמירה הרווחת שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, לא מספיק להחזיק סוללה של 24 ברזי בירה, צריך גם לדעת להגיש את הבירה נכון. באופן מביך, הפרלה הוא אולי מקום שמתגאה בבירות שלו, אך ממש לא נותן להן כבוד. מזיגה איכותית של בירה אינה כוללת רק את התחזוקה של מערכת המזיגה, שזה החלק הקשה יותר לביצוע, אלא כוללת גם את ההגשה שלמרות היותה החלק הקל ביותר לביצוע, משמעותה היא קריטית. הזלזול בהגשת הבירה ב'פרלה' אינו מאפשר לנו להעניק למקום את תו איכות המזיגה של סנהדרינק. אם הם רק היו עושים את הפשוט מכל ושומרים על כללי הגשה בסיסיים, היו זוכים בהערכתנו המקצועית ובגדול. פרלה. פלורנטין 8, תל-אביב

הערכת מזיגה: פרלה

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פרלה בתל-אביב…

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פרלה בתל-אביב…