הבירולוגית פועה עלון פירגנה לעצמה סיור מבשלות בקולורדו, רגע לפני פתיחת פסטיבל הבירה GABF. לצערה היא לא הספיקה לבקר בכל 334 מבשלות הבוטיק שיש שם, אבל נשבעה שהיא עוד תחזור...
קולורדו, הממוקמת בחלקה המערבי של ארצות-הברית, היא מדינה יפהפייה בעלת נופים עוצרי נשימה. היא גם ביתן הגאה של לא פחות מ-334 מבשלות בוטיק. רק בדנבר לבדה ישנן 148 מבשלות בוטיק, ועם נתונים כאלו ממש לא מפתיע שדנבר, בירת קולורדו, היא המארחת הגדולה של אירוע הבירה (פסטיבל + תחרות) הגדול והנחשב ביותר בארצות-הברית ומהמפורסמים והוותיקים בעולם, הלא הוא ה-Great American Beer Festival, או בקיצור - GABF. האירוע הזה נערך לראשונה בשנת 1982, על-ידי צ'ארלס (צ'ארלי) פאפאזיאן - אחד מה"אבות המייסדים" של מהפכת הבירה בארצות-הברית, המכהן כיום כיו"ר אגודת המבשלים ארצות-הברית (The Brewers Association).
כמו במקרים רבים של מבשלים צעירים בראשית דרכם, דאן הקים בעצמו את המבשלה שלו והיה העובד היחידי בה שעשה הכל - החל מייצור דרך אריזה וכלה במכירות. מה שמיוחד יותר בסיפור שלו הוא ששלושה חודשים בלבד לאחר הבישול הראשון של הבירה שלו הוא כבר זכה במדליה הראשונה שלו ב-GABF. מאז עברו הרבה מים בנהר קולורדו, דאן זכה בכמה תארים בינלאומיים ובלא פחות מ-17 מדליות נוספות ב-GABF, כולן מוצגות לראווה בבר של המבשלה הנמצא ממש בלב העיר.
מבשלת Great Divide נהנתה משנים של צמיחה שהביאה להגדלת נפח הייצור. לאחר שמוצה השטח במבשלה המקורית, רכש דאן 20 דונם של שטח במרחק מייל מהמבנה הישן, שם הקים קו ייצור לפחיות, בר בירות וחדר חביות עץ, שם מיישנים את הבירות המיוחדות אותן הוא מבשל. אולם דווקא לאחרונה, לאחר כל ההשקעה וההתרחבות ואחרי שנים של עלייה יציבה, הסתבר ששנת 2016 היתה שנה לא פשוטה למבשלה, עם צניחה של 15% במכירות, או במילים אחרות כמעט מיליון ליטר. מכמעט 42,000 Barrels (כמעט חמישה מיליון ליטר) למעט יותר מ-35,000 Barrels (כארבעה מיליון ליטר). התחרות ההולכת וגוברת בין המבשלות, תופעת הגראולרים (בה המבקרים במבשלה או בבר יכולים לקחת בירה מהחבית בבקבוק של שני ליטר או יותר) התופסת תאוצה, כמו גם הקראולרים (פחיות בירה בנפח ליטר) פגעו במכירות של מבשלות בוטיק רבות.
אולם ההסבר הנוסף לכך שנותן דאן לירידה הדרמטית אצלו הוא השינוי במגוון הבירות שלו. המבשלה החליטה להיפרד באופן מוחלט משני סוגים פופולאריים של בירה ואת הסוג השלישי הפכה לעונתי, כך שהמכירות נפגעו. עם זאת, הוא מאמין שלטווח הרחוק השינוי יהיה דווקא לטובה. מניסיוננו, נראה שהמבשלה שלו עדיין זוכה לפופולאריות רבה, ולראיה, אנחנו נאלצנו להגיע אליה פעמיים, משום שבפעם הראשונה המקום היה מפוצץ. החלטנו ללכת על סדרת טעימות והבירות אכן היו מעולות.
המשכנו עוד קצת הלאה והגענו ל-Boulder שבצפון קולורדו, עיר מקסימה שבתחומה פועלות מספר לא מבוטל של מבשלות. התיישבנו בברו פאב בשם West Flanders שהיה מלא עד אפס מקום. כפי שמרמז השם, המבשלה הזו שואבת השראה מהבירות הבלגיות. אווירת הפסטיבל לא פסחה גם כאן והמקום הציע סדרת טעימות מיוחדת שאותה שלח לתחרות. Hoffmeister בסגנון פילזנר צ'כי,Angry Monk - בירה בסגנון מנזר בלגי שהיתה מעין שילוב של בירת מנזרים כהה ובהירה, Lion Heart Stout, ו-Faodail - סקוטש אייל בעל 8.9% אלכוהול המיושן בחביות וויסקי.
כשיצאנו משם נסענו למה שמבחינתנו היה גולת הכותרת של היום זה, מבשלת Left Hand. המבשלה הזאת נפתחה בינואר 1994 על-ידי דיק דור ואריק וואלאס, זוג חברים טובים. הבירה הראשונה שהם בישלו היא ה-Sawtooth Ale, אמבר אייל נהדרת ומאוזנת שגם הביאה להם בחודש אוקטובר של אותה שנה מדליית זהב ב-GABF.
במקום בו פועלת כיום המבשלה שכן בעבר מפעל לייצור נקניקיות שהבעלים שלו איבד שם את ידו השמאלית במטחנת הבשר. בצירוף מקרים בלתי מוסבר גילו את זה דיק ואריק רק אחרי שהעניקו למבשלה את שמה. כמו במקרה של Great Divide, גם כאן הבירות זכו (וזוכות) בעשרות פרסים וקצב המכירות גדל מדי שנה בעשרות אחוזים כשהחברים לא מפסיקים להגדיל את נפחי הבישול ולרכוש שטחים על-מנת לעמוד בקצב המכירות.
כיום למבשלה יש קו שלם של שש בירות Nitro כאלו, ביניהן מספר סטאוטים וה-Sawtooth Ale. אנחנו הגענו לבר המבשלה בדיוק בסיומה של הופעה שנערכה שם, אך המקום עדיין היה יחסית מלא. לאחר סיור קצר בחנות וסקירה של מקררי הבירה הזמנו מהברמנים החביבים שלושה מגשי טעימות. בין הבירות שהגיעו היו Dry hopped IPA ,Wet hop IPA ,Oktoberfest ו-Saison מיוחד עם גרגירי ערער. מזג-האוויר הנהדר שליווה אותנו במהלך כל הטיול עמד להפוך לסופה ואילץ אותנו לצאת מהמבשלה כשלפנינו כמעט שעה של נסיעה חזרה לדנבר. הבטחנו לעצמנו לחזור ל-Left Hand ולבקר בעוד כמה מבשלות מהטובות שאפשר לבקש ממש בקרוב.