החבית העממית: בירת חיטה בלגית

הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: בירת חיטה בלגית…

אך הפופולאריות הגואה של הלאגרים הבהירים שהיוו תחליף לבירת החיטה הלבנה, והמשברים הכלכליים שלא פסחו גם על אזור זה בעקבות שתי מלחמות העולם ההרסניות, הביאו לסיומו של תור הזהב באותה העיירה הבלגית הקטנה ובסביבות שנת 1957 נסגרה מבשלת הבירה האחרונה שפעלה בעיירה.

הצלחתה של ההחייאה נראתה היטב גם בכמויות הבירה הגדולות אותן "נאלצה" המבשלה לייצר עקב היקף הביקוש בשוק, כשבפועל מדובר על גידול של 200% בין שנת 1966 לשנת 1985. לאור הגידול בכמויות הייצור, רכש אדון סליס בשנת 1980, מפעל לייצור משקאות קלים בשם 'הוגארדיה' אותו הפך למבשלה.

בארץ ניתן להשיג מספר מותגי בירות חיטה בסגנון בלגי, הפופולאריים שבהם: 'הוגארדן', 'סיינט ברנרדוס', 'בלאנש דה בריסל' ו'בלו מון', ולצדם גם מספר מותגים מתוצרת מבשלות מקומיות: בירה 'ללה', 'דנסינג קאמל' וגם הגירסה העונתית שלהם עם האתרוגים.