בירת פורטוגל: גינס ב'אביירו'

טל חוטינר נסע עד פורטוגל כי לטעום קצת יין ב'אביירו'. אחרי שבירות הקראפט לא הצליחו לרענן לו את הגרון מכל היין, הוא חזר לגינס שתמיד עושה לו טוב...

פורטוגל היא ללא ספק ארץ יין נהדרת. היא אמנם לא נחשבת כאחת שעומדת בשורה הראשונה יחד עם ספרד וצרפת או איטליה, אבל זה בעיקר בגלל יחסי ציבור לא ממש טובים, או סתם עצלות כללית של העם המדובר. רק להזכיר כמה אזורים, או יינות, כמו דאו, אלנטז'ו, או דורו, וזה עוד בלי להתייחס לפורטים הנהדרים או ל'וינו ורדה' המרענן...

אבל מה עושה איש אלכוהול כשהוא צריך הפסקה קטנה מטעימות יין וכדי לרענן את פה פשוט נדרש לבירה? בפורטוגל אפשר לשתות את הבירות המקומיות הנפוצות כמו 'סאגרס' - הלאגר הקלילה, או את ה'סופר בוק' הטיפונת יותר מתוחכמת, אבל מה קורה שבאמת רוצים לשתות משהו?

אביירו (Aveiro) היא עיר מאוד כייפית. מדובר בעיר השנייה בגודלה במרכז פורטוגל (אחרי קויימברה, הבירה העתיקה) והיא גם עיר תעשייה חשובה. העיר שוכנת לחפה של לגונה שממנה יציאה לאוקיאנוס האטלנטי. הלגונה רדודה ובשיא הגאות מגיעה לגודל של 49 ק"מ אורך על 2.5 קילומטר רוחב.

העיר עצמה בנויה על תעלות שנשפכות אל הלגונה ובהן שטות אל הלגונה סירות שטוחות קרקעית שנועדו במקור לתנועה, דיג צלופחים ואיסוף אצות ופירות-ים. הסירות נקראות 'מולי סיירו' וגם על שמם עסקים ומלונות רבים. באביירו מתנהלת תעשייה משגשגת של ייצור מלח-ים משובח וגם אריחי קרמיקה מסורתיים.

הבר לא היה מלא, ואנשים שישבו מסביב אכלו שתו ואכלו מתוך תפריט שערבב בין מאכלים מקומיים ומאכלי ברים עם גיחה לכיוון האירי. להקת רוק קטנה התכוננה למופע של קאברים מכל הזמנים ואני הזמנתי גינס וברנדי פורטוגזי קטן. לאחר עוד פיינט של גינס, כשכבר יכולתי להרגיש שהפה שלי רענן, קלטתי שמדובר במקום שנותן הרבה כבוד לבירות קראפט מכל העולם, ולא רק לגינס ובירות בינלאומיות מוכרות.

לא יודע למה, אבל פתאום מצאתי את עצמי מזמין איזה ברו דוג אחת ואחר-כך רוג דד מאן אייל. מאחורי התיישבה קבוצת צעירים שמחה, כנראה סטודנטים מקומיים, שהזמינו כמה וכמה בירות שונות ופשוט עשו סבבים של טעימות לצלילי הלהקה, ואני הצטרפתי אליהם.

היו שם כל מיני בירות כמו נומד אימפריאל סטאוט, בירת שוקולד שנקראת רובינסון מאנגליה, ברורה בלונד מפורטוגל, אנקור פורטר מארצות-הברית, מיקלאר IPA משבדיה, ועוד כמה שאני ממש לא זוכר. כולם מיהרו להעלות תמונות ל'רייט ביר', ואני, שפתאום הבנתי ששוב נקלעתי לטעימה, ברחתי לבר לעוד פיינט רגוע של גינס שירענן לי את הפה.