לגלית ג'ראפי-דבירי נמאס מאנשים שמתעקשים להתייחס לבישול ושתיית בירה כאל מעוז גברי בלתי חדיר, והיא קוראת להם להתחיל לשחרר ומהר...
בירה ונשים – מה אתם בעצם יודעים על זה? בואו נתחיל בתרגיל קטן, אל דאגה, לא נדרש מכם מאמץ. דמיינו בר קטן, עמוס ודחוס, עשן סיגריות מיתמר, קולות רועמים וצחוק מתגלגל. הברמן עמוס בעבודה והבירה, גינס ליתר דיוק, נמזגת בקצב. כוס אחר כוס לאחד השולחנות. מי היא לדעתכם החבורה שיושבת בשולחן? יש מצב שעלה בדעתכם שמדובר בקבוצת בנות? מה, לא?! סביר להניח שלא. אז אולי הגיע הרגע לשאול את עצמנו למה?
נשים ואלכוהול, ישראל 2016 בואכה 2017, ועדיין אני נדרשת לשאלה על החיבור בין בירה ונשים. איך קרה שמכל המשקאות שחלקם הפכו עם השנים "מותרים" לנשים, דווקא הבירה נשארה מאחור ועדיין נוטים לייחס אותה לגבריות המיוזעת והמחוספסת והיא נעדרת מהתפריט הנשי.
דינה, פנסיונרית, אמרה לי: "אני לא שותה. לא טעים לי". בעלה שהקשיב לשיחה אמר: "זה חינוך מהבית. הלוואי ואשתי תשתה בירה". ורד, שעלתה לארץ משבדיה, אמרה: "בשבדיה אישה שיוצאת לפאב אחרי העבודה עם חברים ושותה בירה זה הכי טבעי ושכיח, פה זה מוזר. ובתכל'ס מאוד חסר לי הבילוי על כוס בירה בפאב עם חברות". וברמן באחד הברים ציין בפניי: "אני דווקא רואה נשים שותות בירה. זאת סטיגמה שמזמן כבר היתה צריכה לעבור".
ואני יכולה להעיד על אין סוף של תגובות שאני מקבלת כששומעים שאני עוסקת בתחום הבירה: "את בטח שיכורה כל היום"; "מה, את באמת מבינה בבירה?"; "את המזכירה?"; ועוד שלל פנינים והערות מהסוג שהקולגות הגברים לא מקבלים.
ובואו נסגור פינה חשובה - בירה של בנות! אפשר לקבל הסבר חברים, מה זה? בירה עם פירות? אולי אדומה? בירה מתוקה? הידעתם - קסטיל רוז' עונה לכל הדרישות והיא עם 8% אלכוהול, והגינס השחורה והמרירה, סמל הגבריות היא עם 4.3% אלכוהול. אז מי פה הגבר? ואולי הגיע הזמן, אחת ולתמיד, להפסיק עם השטות הזאת.
באירופה זה נראה קצת שונה. במקומות הבילוי רואים יותר נשים שנהנות מהמשקה. בפסטיבלים בהם אני מסתובבת לא חשתי באי נוחות מגדרית בנושא הבירה. נשים שותות, גברים שותים, כולם מבלים והכל סבבה. ועדיין, גם שם, בסופו של דבר הרוב השותה הם הגברים. אז בכל זאת, למה?
אני יכולה לנסות להעלות כמה השערות: בירה היא משקה בעל דימוי מחוספס, מיוזע והמוני. יש גם את הגבר, זה עם הזקן, האף האדום והאופנוע. ובואו לא נשכח את כרס הבירה, שלדעתי היא שטות גמורה - תנסו לוותר על הצ'יפס. יש נשים שלא שותות בירה, כי בירה מנפחת. ו... ובסוף יש גם את הגרעפס. שהרי לנו הנשים אסור לעשות וברור שזה לא קורה לנו...
אני חושבת שלפעמים לגברים יש נטייה לשמר ולהגן על מדורת השבט הגברית הזאת. אני קוראת מה שאחרים כותבים ושומעת מה שאומרים: "אנחנו הגברים הם הרוב הצרכני של המשקה", "תעשייה הבירה היא גברית", "הפרסומות מכוונות אלינו הגברים ומדברות בשפה שלנו", "נשים כמעט ולא שותות בירה, אז תפסיקו לבלבל במוח", ועוד וכאלה יציאות מבריקות. והאמת היא שמעבר לתכנים שבפרסומות, אף פעם לא שמעתי פרסומת, אפילו לא לבירה אחת, שהקריינית בה היא אישה.
אני חושבת שהגיע הזמן להפנים ולהבין שלא חסרות בארץ ובעולם נשים ששותות בירה, ושאין שום דבר במשקה הזה, בטעם, במראה או בצורת ההגשה שלו, שהופך אותו לגברי. ואתם גברים יקרים, לא היחידים ששותים בירה ואוהבים בירה.
לא רק אתם מבשלים בירה. נשים רבות עושות זאת ואף נהנות מהמלאכה כתחביב ומקצוע. ויותר מזה - בארצנו הקטנטונת והמיוזעת נשים הן אלה שמבשלות את המותגים המסחריים הגדולים והן אלה שמאיישות תפקידי מפתח בתעשייה. הגיע הזמן להרפות ממבטי הפליאה, הזלזול וחוסר האמון. אנחנו שותות בירה, מבשלות בירה, נהנות מבירה, וכן – גם עושות גרעפס. ואנחנו כאן כדי להישאר. תתמודדו!
התרעות פיקוד העורף