חברי מועצת סנהדרינק עם הדרינק ההוא שגרם להם לאהוב או לשנוא יותר מתמיד. פרויקט מיוחד לט"ו באב...

נמרוד שיין על הקיץ ההוא בתל-אביב של ראשית שנות השמונים, עם הבירה המחוזקת והמיזמוזים בחדר המדרגות...

בראשית שנות השמונים היה לי חבר בשם דני. לדני היה יתרון עצום על חבריי האחרים, ההורים שלו היו גרושים טריים, דבר שהיה נדיר יחסית לעת ההיא. תוך זמן קצר אבא שלו עזב את הארץ, אימא שלו עברה לגור עם המאהב החדש בעיר אחרת, ואחיו הגדול עבר לגור בלבנון...

היינו קונים במכולת המון גולדסטאר ואת הוודקה הכי זולה, יושבים על המדרכה ושותים המון בירה מחוזקת, עד שהמוח עף... (צילומים: יח"צ)

היינו קונים המון גולדסטאר ווודקה זולה, יושבים על המדרכה ושותים בירה מחוזקת עד שהמוח עף... (צילומים: יח"צ) יצא ששינוי הסטטוס פתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות, שמרכזו היה בדירה קטנה וחמודה ברחוב תש"ח, ממש על כיכר המדינה. קשה לתאר את האושר הגדול שיכולה לספק לך בשנות העשרה דירה קטנה בתל-אביב ורנטה קבועה - מאימא מלאה בנקיפות מצפון - המספיקה לתצרוכת נאה של אלכוהול. והיתה איריס. אז היינו שלושה, דני בתפקיד בעל הבית הצעיר, איריס שברחה מבית-הספר ומההורים העשירים בקריית-אונו, והחתום מטה. דני אהב את איריס, אז הוא הרשה לה לגור אתנו. איריס אהבה אותי, אבל בתבונתה הבינה שנקיטת עמדה תשאיר אותה אולי עם אהבה גדולה, אבל תחזיר אותה לחדר בקומה השנייה בבית של ההורים. כן, אני יודע, זה נשמע מכוער, אבל זה לא. היינו בסך הכל טיפשים ומאושרים. בימים היינו מסתובבים ברחובות, קונים במכולת המון גולדסטאר ואת הוודקה הכי זולה שמצאנו, שמענו זיגי סטארדאסט בריפיט, וחלמנו שאנחנו במרקט-סקוור של לונדון, יושבים על המדרכה עם הבגדים הקרועים שלנו ושותים המון בירה מחוזקת, עד שהמוח עף. עד שהנשיקות עם איריס קיבלו תחושה פסיכודלית, והפרצופים שלנו נראו כמו השעונים הנוזלים האלה בציורים של דאלי. הקטע היה שעם איריס הייתי צריך להתנשק בהיחבא. מצאנו כל מיני פטנטים. או שחיכינו שדני יצא עם הכלב האימתני שלו לטיול בגן גרמניס, או שהיינו יוצאים אל חדר המדרגות ומתחרמנים חצי קומה למעלה ומקווים שדני לא ישים לב. זה קטע מפגר, אני יודע. יכול להיות שלא אהבתי באמת את איריס. זאת אומרת, שהיא לא ממש שברה את ליבי, אחרת הייתי וודאי אומר לעזאזל עם הדירה ומכריז בעלות. אבל רוב הזמן היינו שיכורים ומבולבלים, לא ידענו מה בדיוק רצינו, והשדיים הקטנים של איריס היפה היו נהדרים. לא זוכר מתי נכנס הקטע הזה של בירה מחוזקת. אני חושב שדני, ששורשיו הבלונדיניים היו נטועים עמוק בברית-המועצות אמר לנו יום אחד ש"בירה זה לחלשים" ושאם אנחנו רוצים ממש ליהנות ממנה אנחנו צריכים להוסיף לה קצת וודקה. אז זה מה שעשינו, בחלק מהזמן שתינו בירה עם וודקה, ובזמן שנשאר התמזמזנו בתורות עם איריס. אז זהו, זה היה הקטע, איריס לא עשתה את זה עם דני אף פעם מולי. אבל אני לגמרי בטוח שמה שהיא עשתה איתי בהיחבא, היא עשתה גם עם דני. אין לי הוכחות, אבל אני פשוט יודע שזה מה שקרה. בערב היינו יוצאים לשתות. איפה ששתו אז בתל-אביב. זה יכול היה להיות ב"שופטים" שהיה אז יחסית חדש, או ב"בודגה" שהיה פיאנו-בר שבו ניגן מדי פעם בועז שרעבי שהיה אז חצי אלמוני וגם בפאב אחד שאני חושב שקראו לו "האוהל". צריך לזכור שאיסור על מכירת אלכוהול לנערים שטרם מלאו להם 18 היה מופרך כמו, ובכן, איסור על עישון באוטובוסים או בקולנוע. אבל חשוב להבין, לא היינו בני הנוער הקולניים שפותחים לכם היום תחת החלון בר אקטיבי על מכסה המנוע. לא היינו בעניין של אלימות, דקירות ומשטרות. היינו מה שההורים שלנו נהגו לכנות "ביטניקים". עם ג'ינסים קרועים וטריקו מטונף. ילדים של שלום ואהבה. ואם היתה לנו גישה לגראס רפואי - בטח היינו לוקחים מהתרופה. אבל היתה לנו רק את הבירה המחוזקת לעמעם את המחשבה. והיתה איריס, שחיפשה לה בית אחר, ולא יודע את מי היא אהבה יותר, את דני, אותי, או את הדירה. אבל היא הסתדרה. היא זרמה. זה היה הקיץ של ראשית שנות השמונים, אבל אנחנו היינו עדיין בסבנטיז, בערפול החושים של הימים בין התיכון לצבא, ההתגלות המינית עם איריס, דיוויד בואי עם בירה מחוזקת והדירה הקטנה ליד כיכר המדינה, אני דווקא חושב שהיתה שם המון אהבה...

על חרמנות נעורים ובירה מחוזקת...

נמרוד שיין על הקיץ ההוא בתל-אביב של ראשית שנות השמונים, עם הבירה המחוזקת והמיזמוזים בחדר המדרגות...

נמרוד שיין על הקיץ ההוא בתל-אביב של ראשית שנות השמונים, עם הבירה המחוזקת והמיזמוזים בחדר המדרגות...