מירה איתן נזכרת בחווית בירה - לא שלה אמנם, אבל עדיין חוויה - שכללה הרבה בירות, שתי ג'ינג'יות מצחקקות ופאדיחה אחת גדולה

"לרגל הצגת תערוכת Beers, שלחי כתבה על חוויית בירה מיוחדת שלך" הגיעה הבקשה מההנהלה. וחפרתי... וחפרתי... ולא הצלחתי לבחור חוויה אחת פרטית שמתקשרת רק לבירה. אבל נזכרתי בחוויית בירה שסופרה לי על ידי שתי גברות חינניות, פעם מזמן, כשעוד עבדתי על הבר. וכך היה. איריות. הבירות, לא הגברות ערב אחד יושבות להן שתי גברות בסביבות גיל הארבעים מולי על הבר. הבנות נראות לגמרי לא רע, שתיהן ג'ינג'יות שנראה כי החיים מחייכים אליהן. אחת בהירה עם שיער קצוץ, עירנית וקפיצית למדי. השנייה ערמונית עם עיניים כחולות קטנות הצופנות בקצותיהן חיוך ממזרי קבוע, המעורר תהיה אצל כל מי שמתעניין במין היפה הזה. היפות מזמינות לעצמן בירות, ובהמשך הערב עושה רושם שגמלה בליבן החלטה לטעום כל בירה אפשרית בבר. אני שקועה בעבודת הבר ולא שוכחת לבדוק את מפלס הכוסות ומפלס מצב הרוח של הבנות. כצפוי, עם עליית רמןת האחוזים בגופן ובראשן של הבנות, עולה טון קולן. אין ספק, הבנות שתויות כדבעי ונראות מאושרות. לפתע נכנסת אל הבר בחורונת קטנה המתחבאת מאחורי כובע מצויץ צבעוני ביותר. הג'ינג'ית הקפיצית, שעיניה הסקרניות רואות הכל מדווחת על הכובע לחברתה והשתיים, ללא סיבה גלויה לעין פורצות ברעמי צחוק שמרעידים את הכוסות על הבר. "בנות, הכל בסדר אתכן?" אני שואלת. פרצי צחוק מטורפים מבהירים שאין סיכוי לקבל כרגע תשובה. אני נותנת לבנות להירגע במשך זמן מה, אבל ברור לי שיש פה סיפור טוב שאני רוצה לשמוע. הבנות נרגעות טיפה ואני חוזרת. "אל תשאלי", עונה הקצוצה, "הכובע הזה הזכיר לנו סיפור קורע שקרה לנו בלונדון בחורף שעבר". והנה הוא בא. "בסילבסטר האחרון נסענו לשופינג בלונדון. מזג האוויר היה קר, והחלטנו קודם לחמם עצמנו בפאב אותנטי. ניסינו כמות לא מבוטלת של בירות שלא הכרנו ויצאנו למסע הקניות. בין החנויות שחרשנו הייתה חנות מדהימה של כובעים. רק כובעים. מדהימים. יצירות של מיטב המעצבים. כובעונים קטנים עם נוצות ענק, כובעים משובצים בפירות ופרחים, כובעי תחרה וכובעים בדמוי רשת עכבישים. וכאלה שקשה אפילו לדמיין". "בטוב לבנו בבירה התנחלנו במקום ונכנסנו לאמוק של מדידת כובעים. כמעט לא היה כובע שלא מדדנו. הכובעים המוזרים ואחוז הדם באלכוהול עשו את שלהם ונשטפנו בגלי צחוק אימתניים וכנראה מאד רעשניים. המוכרת האנגלייה הכחושה, 'צנון יבש', ניגשה ושאלה במבטא אנגלי מצוחצח "אפשר לעזור לכן בבקשה?" "לא תודה, אנחנו מסתדרות" ענינו לה בין אבחת צחוק אחת לשלישית. המסכנה הייתה בהלם מהחוצפה וצפתה במחזה בשקט חסר אונים. לאחר זמן מה, כנראה שאפילו הנימוס האנגלי לא עמד במחזה, ובשיא העידון האנגלי הקר והיבש ביקשה מאתנו לעזוב את החנות. עזבנו כמובן, אפילו לנו היה ברור שהגזמנו, אבל העלבון היה צורב קמעה, ותחושת רצון בנקמה עלתה בראש הסחרחר". "זוכרת את הסצנה מ'אישה יפה', בו ג'וליה רוברטס חוזרת עמוסה בשקיות לחנות הראשונה שזרקו אותה ממנה עם השקיות וה- hhhhuge mistake? שנים חלמתי להיות בסצנה כזו והנה הגיע הרגע המיוחל. אז המשכנו בקניות, אבל מה לעשות, שתינו לא ממש אמידות ומכל היום הזה יצאו רק שתי שקיות קטנות. לאחר שחיזקנו עצמנו בעוד כמה בירות, גודל השקיות הפסיק להפריע לנו ופסענו מעדנות אל חנות הכובעים. עכשיו תארי לעצמך את המחזה הבא. שתינו מגיעות אל החנות, מכורבלות במעילים כמו שני דובוני ענק עם שתי השקיות הקטנטנות בידיים. שלוש מדרגות מובילות אל החנות, אנחנו עולות את הראשונה ואת השנייה, מנפנפות נמרצות בידיים ובהתלהבות רבה אנחנו מכריזות בקולות צווחניים: Big mistake, hhhhuge mistake" "אבל אז, מרוב צחוק ונפנופים, והרבה בירות בראש, החלקנו יחדיו מהמדרגות הרטובות אחורה על המדרכה הלחה כשהשקיות עדיין מונפות אל על לכיוון השמים והמוכרת אפילו לא ראתה אותנו מבפנים. שכבנו שתינו על המדרכה מקופלות מצחוק ו...לא נעים, אבל הבירות, הקור והצחוק פתחו את סוגריי, ורטיבות פשטה לה לאורך רגליי. זה היה פחות נעים, אבל לא דבר פעוט שכזה ינצח את נצח ועזוז ישראל. התגנבתי בשקט אל חדר ההלבשה בחנות בגדים סמוכה, וחברתי הביאה לי מכנסיים, אותן קניתי כדי להמשיך את מסעותינו יבשות ומסופקות". לעולם לא נדע איזה בירות שתו הגברות, אבל מה שבטוח זה שאלו היו בירות בריטיות. בתערוכת הבירה הקרבה תוכלו למצוא מגוון איילים ובירות מבריטניה. BEERS 2014 – תערוכת הבירה של ישראל – הינה האירוע השנתי המרכזי של ענף הבירה שמרכז אליו את מבשלות הבוטיק הישראליות, יבואני הבירה ומותגי פרימיום מכל העולם. התערוכה תתקיים במתחם התחנה, 11-9 בספטמבר, בין השעות 23:00-18:00.

למה? כובע!

מירה איתן נזכרת בחווית בירה - לא שלה אמנם, אבל עדיין חוויה - שכללה הרבה בירות, שתי ג'ינג'יות מצחקקות ופאדיחה אחת גדולה

מירה איתן נזכרת בחווית בירה - לא שלה אמנם, אבל עדיין חוויה - שכללה הרבה בירות, שתי ג'ינג'יות מצחקקות ופאדיחה אחת גדולה