אש ועשן: קפה מיושן

מועצת סנהדרינק התכנסה לטעימה מיוחדת של תערובת קפה מפולי קפה שעברו תהליך יישון של שלוש שנים, ועל הדרך – חיברה לזה גם אלכוהול. יצא עשן...

מסתבר שבאופן מסורתי יישון קפה החל כבר במאה ה-18 באינדונזיה, שם הועמסו פולי קפה על ספינות עץ שהפליגו לאירופה, ובמשך המסע הארוך תחת השפעת תנאי מזג-האוויר הם עברו תהליך של יישון שהוליד שינוי מעניין. אבל קודם בואו נתחיל עם היסטוריה קדומה יותר, בקצרה.

הסברה הרווחת היא כי המופתי של עדן, ג'מאל א דין אל דהבאני, היה הראשון שהחל להשתמש בקפה באופן המקובל היום, כבר בשנת 1454. מתימן התפשט השימוש בקפה צפונה לשאר העולם, כשהמקום הראשון בו שתו קפה באירופה היה כנראה בוונציה. במהלך המאה ה-16 הגיע הקפה לאנגליה, ובהמשך נפתח באוקספורד בית-הקפה הראשון. תוך פחות מדור היו באנגליה כבר למעלה מ-3,000 בתי-קפה. זמן מה לאחר מכן הגיע הקפה גם לפריז ולווינה.

מי ששינה את פני מפת הקפה העולמית היו הקולוניות הצרפתיות, שהביאו עמן את הקפה למרכז אמריקה ודאגו לנטוע מטעי קפה בכל האזור. העבדים, כח עבודה רב וזול, הביאו לצמיחה ושגשוג בתפוקת הקפה העולמית במאה ה-19 ובכך הפכו אותו למשקה עממי. ברזיל הפכה ליצרנית הקפה העיקרית בעולם, ואחריה גם קולומביה, גוואטמלה ואינדונזיה.

במשך שנים רבות לאורך ההיסטוריה התנהגו במדינות רבות בחשדנות כלפי הקפה, ובמקומות רבים אף אסרו על שתייתו. בארצות ערב, למשל, אסרו בעבר על שתיית קפה משום שהקפה נחשב ל"חומר משכר". באירופה היו כאלה שחשדו בקפה וטענו שמדובר במשקה רעיל. גם השוודים אסרו בעבר על שתיית קפה, אם כי יש הטוענים כי סוחרי היין והאלכוהול הם אלה שגרמו לכך מפחד מתחרות עם המשקאות אותם הם משווקים. המורמונים, אגב, אוסרים על שתיית קפה גם כיום.

המלך השוודי גוסטב השלישי רצה לבדוק את השפעת שתיית הקפה וציווה על שני נידונים למוות לשתות משקה אחד עד יום מותם, כאשר את האחד השקו בקפה ואת השני בתה. שני רופאיו הבכירים מונו לעקוב אחר התוצאות והונחו לדווח מי מהאסירים ימות ראשון. למרבה הפלא, הלכו לעולמם הרופאים לפני הנידונים למוות, המלך עצמו נרצח תוך זמן מה, האסיר ששתה תה מת מאוחר יותר, ואילו שותה הקפה הגיע לגיל מופלג.

כידוע, קיימות לא מעט דרכים מוכרות להכנת קפה: בוץ,  טורקי, תימני, פילטר, נמס, מקינטה, אספרסו ועוד, אולם כיום, הדרך המודרנית, המהירה והנוחה ביותר להכנתו היא שימוש במכונת קפה. את הקפה של 'נספרסו' כל אחד מכיר. קשה להתעלם מהפרסומות הפופולאריות עם הפרזנטור ג'ורג' קלוני, ומהמכונות הקטנות והצבעוניות שהביאו אלינו הביתה אספרסו זמין ונגיש.

לטובת יישון הקפה המדובר נבחרו לפני 3 שנים פולי 'ערביקה', שנקטפו בהרי קולומביה הגבוהים (3,700 מטר מעל פני הים), ועברו יישון קפדני במכלול תנאי אקלים וטיפול מורכבים ואידיאליים, זאת על-מנת להקנות להם טעם מתוחכם, עשיר וייחודי, המלווה בארומות עציות עדינות ואלגנטיות, טעם מורכב ופירותי, חמיצות בינונית ומרירות שהתרככה בשל תהליך היישון, המעניקים לקפה מרקם קטיפתי וגוף מלא.

אז מה עושים חברי מועצת סנהדרינק כשמזמינים אותם לטעימת קפה? "מתקנים אותו". רק שיהיה פה ברור: לא שהיה צריך לתקן אותו או משהו, הוא מצוין כמות שהוא, ואפילו הגיע בכוס מיוחדת שיוצרה במיוחד עבורו בחברת 'רידל', יצרנית הכוסות הנחשבת.

אבל מה לעשות שקפה 'קורטו' (בתרגום מאיטלקית: מתוקן) הוא הקפה הסנהדרינקי האולטימטיבי, כלומר, כזה שמשלבים בו אלכוהול. הרי בסנהדרינק לא מכניסים שום דבר לפה על בטן ריקה. מאלכוהול. גם האיטלקים, אגב, נוהגים לרוב "לתקן" את הקפה שלהם עם קצת גראפה, אבל אנחנו באנו לעבוד, אז על הדרך ניסינו "לתקן" בכמה דרכים, רק כדי שלא תגידו שהתעצלנו.

מסתבר שבכל יום שותים בעולם כ-2 מיליארד כוסות קפה, ואילו הישראלי הממוצע שותה 3-4 כוסות ביום. אגב, מחקר ארוך טווח שנערך בהולנד במשך 13 שנה ובדק 30,000 איש, מצא כי שתייה של 3-6 כוסות קפה ביום עשויה להקטין בכ-45% את הסיכון להתקף לב. אנחנו בסנהדרינק אוהבים להוסיף לזה קצת אלכוהול, אבל רק כדי לאזן קצת את הבריאות.