אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים באמצע הסרוויס. והפעם: יריב מלילי ממסעדת 'בית תאילנדי' בתל-אביב…
מכירים את התחושה הזו שאתם כאילו בתוך סצנה מסרט. הסצנה הזו שכל העולם מתרוצץ סביבכם אבל אתם נעים בקצב רגוע ואיטי? זו ההרגשה שיושבים עם יריב מלילי במסעדה שלו – 'בית תאילנדי'. זו לא רק החיוניות של יריב שגורמת להיפר-אקטיבית כמוני להרגיש רגועה, אלא השליטה המופלאה שלו בממלכת 'בית תאילנדי' כאילו היה שייח טורקי. הכל מתנהל, מתרוצץ, ומתבשל סביבנו כמו בעולם משלו כשהמרכז הוא האדם הרגוע שיושב מולי ומנתב במנוד ראש ובמבט מהיר את כל העניינים.
יריב מלילי קולט את המבט הסקרן שלי להתנהלות מסביבנו ומסביר שהוא לא צריך לדאוג יותר מדי, משום שהכל מתנהל בלעדיו מעולה, יש לו אנשים שעובדים אתו עוד מהיום הראשון וכאלו שכבר אתו מעל עשור. "בית תאילנדי זו מערכת משומנת כבר זמן רב", הוא מסביר בחיוך. "זו מסעדה שמכינה הכל במקום, מעל 150 מנות בתפריט, ההכשרות וההשקעה מבחינתי בכל אדם ואדם בצוות היא מטורפת. מהמנקה ועד המנהלים. ורק אחרי שאתה משקיע במערכת הזו כמו שצריך כדי שהיא תהיה משומנת אתה יכול לשבת ולהביט מהצד ולתת רק את הניואנסים הקטנים.
יש פה טבחים אסיאתים מדהימים בארץ, אבל אין מי שישגיח עליהם, אין מי שיידע שהם עושים את העבודה כמו שצריך, שהם או הצוות, מתנהלים כמו שצריך וככה אתה מאבד לקוח או שניים ביום. עכשיו תכפילי את זה בשנה ותחשבי לרגע כמה לקוחות הפסדת בגלל שקיצצת מישהו שיבקר ויפקח, כי זה מה שמשמר את הלקוחות, שמשאיר אותם ומביא אל המסעדה לקוחות חדשים.
להביא טבח מתאילנד זה לא אומר שיש לך מסעדה תאילנדית, וזה לא אומר שהוא יכין את האוכל שאתה מדמיין, או שיידע לחשוב ולפתח את המנות הבאות, והמלצר שהבאת לא בטוח שהוא יודע איך לשרת לקוחות, לטפל במשברים. אם אין לך את הכלים והזמן להיות במטבח ובמסעדה כל היום ולפקח, אז חבל על הכסף שלך ועל האנרגיות ועדיף שתפתח משהו אחר.
התרעות פיקוד העורף