עושים שוק: המדריך לצמא ב'שרונה מרקט'

זיו לנצ'נר יצא בשליחות המועצה לכבוש עבורכם מסלול של שתייה ואכילה-מלווה ב'שרונה מרקט' ומאז עוד לא חזר לעצמו. לשוק שלום...

הנקודה הראשונה, מיד בכניסה. בית-קפה קטן וחמוד למראה המבליט כריכים שנראים מבטיחים. אם דחוף לכם כבר להתחיל, מציעים כאן בירה פרוני איטלקית, גם בדיל הכולל בגטון.

השגרירות הבווארית הקטנה, דוכן-בר (בקיצור, 'דוכנבר') של המסעדה-האם בפרישמן. אוכל רחוב גרמני ואוסטרי – נקניקיות, שניצל, פרעצל – וכמובן, בירה. באורח בלתי נמנע, ומענג למדי, נשאבו חצי ליטר פאולנר חיטה בהירה ונחמדה (24 שקל), ונקניקיית קנקר חזירית למהדרין (30 שקל), מטוגנת ומעושנת קלות, מנמנמת בלחמנייה כשלצדה כרוב כבוש ומעליה חרדל ורוטב פלפלים חריף מצוין. תחנה נכונה, שנותנת כוח להמשיך.

עוד מעדנייה, ובה מוצרי איכות – פסטות, שימורים, קפה, חומץ, גבינה, זיתים – מאיטליה, צרפת וספרד. את החלק הישראלי בארצות הים-התיכון ממלאים כמה יינות מיקבי יפו וגשם, אותם ניתן לרכוש בבקבוקים. גם מכאן אפשר לצאת עם סלסלה נאה למדשאה הלא רחוקה.

ישראל אהרוני, הוא ולא שרף, חזר למטבח האסיאתי ומגיש במו ידיו, במקום הכי עמוס ומבוקש בשוק, מרקי ראמן, כנפיים, גיוזה וכמה סלטים. הישיבה סביב הבר, על המנות האלה, אותן לא ניסינו (חכו אתם חצי שעה בתור למרק, אהרוני או לא אהרוני), מבקשת ליווי אלכוהולי אסיאתי, ואכן זוכה כאן לבירה סנגה תאילנדית ולשלושה סוגי סאקה.

קטע. מעדנייה שכולה מוצרי דג פורל מקיבוץ דן הגדילה לעשות ופתחה בצמוד לה בר שמאכליו... נכון! פורליים כולם. אפילו נקניקיה מפורל יש שם. כדי לעכל את היוזמה המקורית מוכרחים לשתות, וכאן מגיעים יינות מבעבעים, צ'ייסרים של עראק, ג'ין, וודקה וקמאפרי, ואפילו קוקטייל אחד. הכל לכבוד פורל.

הסושיה הקאז'ואלית והראויה בבאזל הקימה כאן בר נאה המגיש תפריט סושי-נודלס כזה, משולב בתפריט אלכוהול קטן אך ענייני: כמה יינות, סאקה וקוקטיילים, הייניקן בחבית, סאפורו יפנית וסנגה תאילנדית בבקבוקים. את הלאגר העדינה מתאילנד (26) הורדנו בחברת רול מאגורו זן (37) של טונה אדומה, קריספי סלמון סקין ואבוקדו במעטפת טוגראשי (תערובת תבלינים). אחלה סושי, בנסיבות אלה. בא טוב.

והנה אנחנו בגיאורגיה. המסעדונת הזו מנפקת את המאכלים הגיאורגיים, שלא לומר הגרוזיניים, המוכרים, בראשם המאפים חצ'פורי, חינקלי וצ'יבורקי. שותפה נאמנה לארוחה הזאת תהיה נטחטרי, הבירה הלאומית שנמכרת בבקבוק חצי ליטר.

אמרתם שוק, אמרתם צדקיהו. סניף למיתולוגיה המחניודית, שצמחה לרשת מעדניות, הוקם גם בשרונה ה-כה תל-אביבית. לצד מעדני השוק המסורתיים – חמוצים, גבינות, סלטים, מאפים, קובה וכיו"ב – מציעים הצדיקים פינת אניס נוזלי: בקבוקי אוזו ועראק אל נמרוד, גם בטעמים מפחידים כבזוקה ותותי פרוטי. מזל שאפשר להירגע בכוס של לימונעראק קר (20 שקל).

חנות מעניינת של דגים ופירות-ים טריים, חלקם חיים, ובסמוך לה בר דגים ופירות-ים תואם. נראה מפתה ואף מגניב, עם תפריט שכולל מיני אויסטרים וצדפות תער, קריסטל וג'מבו, קלמארי ומליטות, ועוד, המשודכים למקבץ יינות, בירות מחבית (הוגרדן ואסטרה דם) ומבחר כהילים מספק בהחלט. מסוג המקומות לידם אתה אומר לעצמך (לעיתים בקול): "בפעם הבאה מוכרחים לשבת כאן".

התאילנדית שמקורה ברמת-החייל היא המסעדה-מסעדה היחידה בשוק, ודאי בממדיה ובשירות המלצרים. ככזו, היא מציעה תפריט נרחב של מנות תאילנדיות, תפריט יינות קטן ונחמד, שלוש בירות מחבית (טובורג, ווינשטפן וסינגה, כמובן) ושני קוקטיילים. מעבר לזה, הנמרה ניצלה את השטח הארוך העומד לרשותה כדי למקום בר בכניסה, שהוא הבר-בר היחיד בשוק. היצע הכהילים בו די תמציתי, ועדיין, מספק את הצורך בישיבה על בר במובן המקורי של המושג החשוב הזה.

היריבה של קרל ברג בדרבי הבשרים, ומעצמה בפני עצמה. המותג הרמת-גולני מציע בין השאר בנקודה זו כריכי ענק מעוררי תאווה (כן, נו, בפעם הבאה) ובקבוקי יינות אדומים הנושאים את השם מרינדו ויוצרו במיוחד עבורו ביקב מאור. מקום שעושה חשק.

פיצרייה של הטריטוריה המוכרת מרוטשילד ומבזל. פיצות מגרות בהחלט הנמכרות לפי משקל ונטרפות על אף תרומתן החמורה למשקל. בקבוקי גולדסטאר וסטלה מוצעים לידן.