יאיר גת ביקר בפסטיבל "Chef & Beer" וחושב שגם אם יש עוד מה לשפר, כדאי שהפסטיבל הזה יהפוך למסורת ומהר...
"יכולנו לפתוח עוד בר", אמר לי יואב עלון, מהאבות המייסדים של 'פורטר אנד סאנס', "אנחנו יודעים איך לעשות את זה. אבל רצינו גם מקום עם מטבח רציני". כמו עשרות סוגי בירה מחבית ועוד עשרות סוגי בקבוקים במקררים, גם תפריט האוכל של 'פורטר' נועד לספק את כל הטעמים. יש בו יותר מנות כמו חציל על האש, קריספי קלמארי והמבורגר, שלא זקוקת לחמישים ברזי בירה לצדן, מאשר מנות בירה, כמו שלישיית נקניקיות עם שעועית לבנה ובייקון או פיש אנד צ'יפס, שלפחות על פי השמועות יודעות להסתדר לא רע בכלל אפילו עם דיאט קולה.
על פניו, החיבור הראשון בתפריט: טרטר טלה עם פריקי, זיתים וצ'ילי, וג'ייקובסון סאז בלונד, שנוצר על-ידי אביבית פריאל, נראה מאתגר. אפילו מופרך. מי העלה על דעתו לחבר בין טעמים ים-תיכוניים של בשר כבש, חיטה ירוקה מעושנת וזיתים, לאייל דנית בהירה, וכשותית? אפילו יואב הודה שזה הפחיד אותו בהתחלה, אבל התוצאה התגלתה כמוצלחת ביותר. טעמי בשר הכבש השמנמן, נטרלו כמעט לחלוטין את המרירות של הבירה והמרקם המאסיבי של הנסיכה הצפונית האוחזת ב-7.1% אלכוהול הרגיש פתאום קליל כמעט כמו לאגר.
אסאדו מעושן, ברביקיו סלקים וקורן ברד, של אוראל קמחי מפופינה, הוגדר על-ידי יואב כמנה מאתגרת ביותר להכנה. היא דורשת גם מעשנה וגם גריל והסלקים מושרים בתערובת תבלינים שעות לפני שהם עולים על האש. המטבח של פורטר, הצליח להתמודד בדרכו עם המורכבות החריפה, מתוקה, מעושנת הזו, שמעורב בה גם קצת ברבן. הבירה שחוברה לה יחדיו, גינס, כבר הוכיחה את עצמה יותר מפעם אחת כאחת שמתאימה כמעט לכל מה שתשימו לידה, והשילוב, למרות הביצוע המעט מחופף, שבלט במיוחד במרקם של לחם התירס, הצדיק את המאמץ.
על הקינוח, ניו יורק צ'יז קייק עם צ'ייסר של לף רובי, החלטנו לוותר, אבל יואב התעקש ובצדק. העוגה היתה עשויה כמו שצריך, מוצקה ולא יותר מדי מתוקה. הבירה היתה מתוקה ושתלטנית כרגיל, אבל הפורמט המצומצם בו הוגשה ותוספת טעמי הפירות האדומים לעוגה, הפכו אותה להברקה.
למרות הביצועים, שחלקם נראה הרבה יותר טוב על הנייר, וההיצמדות לבירות מסחריות מהזרם המרכזי, הפסטיבל הוא יוזמה חביבה. אני מקווה שהיא בהחלט תהפוך למסורת. ואם זה לא יקרה, אז לפחות שהטרטר ייכנס לתפריט הקבוע של פורטר אנד סאנס.
התרעות פיקוד העורף