אם כבר חייבים להוריד בארוחה אחת ארבע כוסות, אז למה לא לעשות את זה כמו שצריך. יוסי בוזנח מפתיע עם כמה המלצות לא שגרתיות לחג. והפעם: 4 כוסות של משפחה...
מרביתנו יכולים רק לחלום על ערב שכולו חברים ודיון בסלון עד הארוחה. עבור הרוב, ארוחת החג היא טקס משפחתי עתיר משקעים ומאבקי כוח סמויים. בסוף זו המשפחה של כולנו, כשלעיתים אנחנו הם אלה הפוגעים ולעיתים הנפגעים. הערב עצמו מתחיל בחיבוק מחויך, לעיתים מאולץ, תוך תפילה קטנה בלב שאף אחד לא יגיד את המשפט שיעלה על השולחן ויציף את המשקעים המשותפים, למרות שכולנו יודעים שזה רק עניין של זמן וקצת יין...
כוס של קידוש. לבן חצי יבש שכולם שותים כי זו הכוס הראשונה. מתחילים לראות את העבודה של עידו לוינסון בברקן. יינות מאופקים, אלגנטיים ואינטליגנטיים. יין שמצליח לגשר בין דודה שלך שלא שותה אלכוהול לבין הבעל של אחותך שהוא עו"ד מוצלח וחובב יין בנשמתו. מי היה מאמין שאני אגיד את זה אי-פעם על איזה שהוא גוורצטרמינר (...).
רוזה פירותי וקליל, מועט אלכוהול בכדי שאותנו בשלב זה היין לא יפיל. הרוזה של רקנאטי מיוצר משילוב של הזנים ברברה ומרלו, אבל זה לא מה שחשוב. מה שכן חשוב הוא שהיין הזה קל, חינני, פרחוני וריחני. יין שישובב את הנפש עוד לפני שמתחילים הקרבות המשפחתיים. וגם הבקבוק יגנוב את ההצגה אפילו מהיין עצמו.
אדום כי עד עכשיו זה לא נחשב אצל אבא של אשתך יין. זה צריך להיות מוכר, זה צריך להיות מרלו, זה צריך להיות נגיש ולא יקר. יין נפלא במחיר מצוין. טוליפ התחדשו במעט מבלי לאבד טיפת מיקוד וזהות. יופי של עבודה.
אדום פגז, הכוס האחרונה שלוקחת אותנו דרך האוכל עד הסוף. חצי לא מסיימים אותה והרציניים עוברים בין הכוסות ומעבירים לעצמם את מה שנשאר. ירדן קברנה סוביניון 2014 - מה עוד לא נאמר על היצירה המעולה הזו של יקב רמת-הגולן. יין מרשים, איכותי, ייצוגי ויותר מהכל - טעים! איזו נוכחות יש לאדום המצוין הזה. ככה צריך לסגור את הערב בכדי לשמור על שלום-בית.
התרעות פיקוד העורף