העשב של השכן: הבית של זוברובקה

טל חוטינר נסע לפולין לטיול שורשים. לא שהוא חיפש שם משפחה או משהו. יותר בכיוון של השורשים של העשב הירוק המפורסם של וודקה זוברובקה, זה שגדל רק שם...

בכבישים של פולין שעה נסיעה היא לא שעה, אלא לפחות שעתיים מייגעות עם הרבה מהמורות, קפיצות ובורות. בסוף הגענו למלון בשם: נחשו... 'זוברובקה הוטל' ומיד הלכנו לאכול ארוחת ערב לא הרחק משם במסעדה של מלון קטנטן ששכנה בתחנת הרכבת המפורסמת של יער ביילווויז'ה, שם אהב הצר הרוסי לעצור, לטייל ביער ולשתות קצת ביזון גראס וודקה.

למחרת בבוקר יצאנו בגשם שוטף מצוידים במגפי גומי, שכמיות ומטריות אל יער ביילווייז'ה המפורסם לחפש את העשב המפורסם בשטח הגידול הטבעי שלו. ההליכה ביער היתה מרהיבה. ראינו והיכרנו עשרות צמחים ופטריות, גם כאלו שאפשר לחפש גמדים מתחתן, רעילות, מוגנות וכאלו שנחשבות למעדן וששמן נשמע כמו אנחה של זקנה פולנית. חיפשנו וחיפשנו ואחרי שעה וחצי, כשכבר חשבנו שאפילו הפרטיזנים לא ימצאו אותנו לפני הצוררים, התפשרנו על איזה עשב והחלטנו שהוא הביזון גראס המקורי רק כדי לנסות לצאת סוף-סוף מהיער בחיים כמו לא הרבה יהודים לפנינו (...).

כן, היה גם אוכל, אבל אותי עניין בעיקר לטעום עוד וודקה ועוד אחת, כאשר בסוף חזרתי לי אל הזוברובקה האהובה והמוכרת שלי אותה אני אוהב מימים ימימה. כמה שעות אחר-כך כבר היינו על המטוס בדרך הביתה, מרגישים כמו ביזונים חזקים, ואז הבנתי שפולניה זה לא כל-כך רע, ושצריך לחזור לשם לעוד סיבוב קצת יותר ארוך, עם כמה שיותר וודקה.