נותרנו ללא מילים
אני לא יודע כמה הווידוי הזה היה נחוץ לכם, אבל לי הוא היה נחוץ כדי שתבינו את הרקע להתלהבותי חסרת הגבולות מהוודקה הזאת. לגמנו אותה בטמפרטורת החדר ללא כל הכנה מוקדמת - והתוצאה היתה פשוט מופלאה בעיני: זה היה כאילו מישהו הגיש לי כוס מים צלולים עם טעם עדין כל-כך עד שהתקשיתי בשניות הראשונות להאמין שאני שותה וודקה! אספתי את רשמי-הטעימה מעמיתיי: בדרך-כלל אני מקבל פתק ובו משפטים כמו "אף של גומי שרוף", "סיומת ארוכה", "חומציות מאוזנת" או "סיומת ארוכה". אני חלילה לא מזלזל בכל אלה, אבל הנה מה שחשבו עמיתיי: "תענוג", "רכה", "ענוגה" כייפית" - בחיי שאף אחד מאיתנו לא הצליח לכתוב על ה"בלוגה גולד ליין" אפילו שתי מילים ברצף - וכשמדובר בוודקה - לטעמי אין מחמאה גדולה מזו.

הך פטיש
ה"בלוגה גולד ליין", שגם גרסת הבסיס שלה לא רעה בכלל, יש לומר, מגיעה כשראשה מכוסה ביחד עם פטיש זעיר (כמו זה שמוצמד לשלטים "לשבור במקרה חירום") שבצידו השני מגל"ר קטן - כל זה כדי לנפץ את השעווה שאוטמת את הבקבוק ולטאטא אותה בעדינות מראשו - כך שאפילו הפתיחה שלה הופכת לטקס קטן. אם לא שמתם לב עד עכשיו, ניתן לומר שאהבתי כל לגימה ממנה - ועוד יותר מכך: אהבתי את העובדה שפתאום, בלי הכנה מוקדמת, טעמתי דרינק חדש שגרם לי להתרגש - עניין שחששתי שאפשר שהוא כבר מאחוריי. המחיר? למרבה הצער - הוא מיישר קו עם איכותה של הוודקה. מה שכן, 550-600 השקלים שמהם תצטרכו להיפרד כדי לרכוש בקבוק ממנה, הם ההשקעה הטובה ביותר שמי שיש לו את היכולת לשלם תמורת איכות, יכול לעשות.

יקר אבל שווה: וודקה בלוגה גולד ליין

דווקא כשחשב שזה כבר לא יקרה לו יותר בחיים, פגש ניר קיפניס את האחת שגרמה לו להחסיר פעימה