לקראת פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך היין" בוחרים חברי המועצה את הפייבוריט שלהם. והפעם: ניר קיפניס עם קארדו 15...

גם אלמלא הייתי חובב של "קארדו", לא הייתי יכול שלא לאהוב אותו, בהיותו חלק מאחד הימים הנפלאים שלי אי-פעם בתעשיית האלכוהול בכלל, והוויסקי בפרט. יום קודם לכן חזרנו מאיילה אחרי כריית-כבול ושתייה של 'לגבולין' בגילאים שונים, ביחד עם ג'ורג'י, מנהלת המזקקה – ולמחרת יצאנו, דרך הארכיון של דיאג'יו (שכולל פריטים מדהימים, כמו למשל שטר-המכירה של החווה שאותה עזב הנער ג'ון ווקר בדרכו לשנות את עולם הוויסקי) לאזור הספיי-סייד...

בעיני רוחי כבר ראיתי את עצמי מתכרבל עם בקבוק של קארדו למשך עוד לילה סקוטי מושלג... (צילומים: גיא גיסר, יח"צ)

דמיינתי את עצמי מתכרבל עם בקבוק של 'קארדו' למשך עוד לילה סקוטי מושלג... (צילומים: גיא גיסר, יח"צ) בניגוד לשמש הנדירה שאפפה את הביקור שלנו באיילה, הרי שהנסיעה דרך ההיילנדס הפגישה אותנו עם שלג ראשון, שהתפשט למחרת מההרים אל אזור הספיי. כך קרה שהתעוררנו בבוקר בטירה של 'ג'וני ווקר' (אליה הגענו אחרי שניסינו לחסל, ללא הצלחה, את מלאי הוויסקי במרתפי "רויאל לוכנגאר") וגילינו שבחוץ הכל לבן. מה שהוא מראה שגרתי (אם כי לא שגרתי מדי) עבור המקומיים, היה עבור שלושה ישראלים עניין לסאשן צילומים, כולל "מלאכי-שלג", קרבות של כדורי-שלג ועליצות של ילדים שנרדמו בלילה אחרי בקבוק של בלו-לייבל והתעוררו לבוקר לבן. Cardhu 15year old

התחנה הראשונה שלנו היתה דווקא 'קראגנמור' - אותו סינגל מאלט פרחוני ונהדר, אבל אם עד אז מזג-האוויר היה מתון, הרי שכאשר הגענו לקארדו, התחוללה כבר סופת-שלגים של ממש. נסענו בלנדרובר של מנכ"ל המזקקה אל המעיין שממנו נובעים מימיה, רק כדי לשתות גרין-לייבל, אותו וויסקי אהוב שלצערי הופסק יצורו (מאז אני קונה כל בקבוק "גרין" שאני מצליח להניח עליו את היד), בתוך שלג כבד. קפואים מקור שבנו אל המזקקה, התיישבנו אל מול האח המבוערת, התנפלנו על הסנדוויצ'ים שהוכנו עבורנו – והרבה יותר מכך – על בקבוקי ה'קארדו' שהונחו לפנינו בשורה: 12, 15, 18... ייאמר מיד – התפעלתי גם מהקארדו 12, אותו וויסקי דבשי ונפלא בבקבוק שהוא לטעמי היפה ביותר בתעשיית הוויסקי כולה, הוא וויסקי נפלא. לא בכדי בחרו בו אנשי ג'וני ווקר להיות "הלב" של הבלאק-לייבל המצליח. אשר לקארדו 18 – ובכן, אתם לא צריכים את ההמלצה שלי כדי להתלהב מאחד הבקבוקים הנחשבים בתעשייה, אבל לבי שייך דווקא לקארדו 15 שממנו התפעלתי כל-כך עד שרכשתי לי ממנו עוד בחנות המזכרות של המזקקה שכיאה ליום שבו מתחוללת סופת-שלגים, היינו האורחים היחידים בה. חשש קל של מארגני המסע ליווה את סיומו: הן אפשר שהכביש לאברדין ייחסם בגלל השלג הכבד. האמת? לי לא היה שום חשש – בעיני רוחי כבר ראיתי את עצמי מתכרבל עם בקבוק של קארדו למשך עוד לילה סקוטי מושלג... למרבה הצער, הדרכים לאברדין נפתחו והטיסה שלנו יצאה בזמן. כמה שעות מאוחר יותר, על כוס גינס באחד הטרמינלים בהית'רו, חשבתי ש'לגבולין' היה אחד מאהבות הילדות שלי, 'קראגנמור' היה הוויסקי שהעביר אותי מטעמים מעושנים לפרחוניים, 'רויאל לוכנגאר' היה גם הוא אחד הפייבוריטים מיום שהתחלתי ללגום, אבל ה'קארדו' היה המתנה האמיתית של הנסיעה הזאת, וויסקי מושלם ליום מושלג, גם בארץ שבה שלג הוא משהו שרואים רק בטלוויזיה. * פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך-היין": 24.12.15, 20:00, דרך היין, דרך השלום 9, תל-אביב. עלות למשתתף: 75 ₪, מתוכם 10 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. מחיר מיוחד לחברי מועדון 'דרך היין': 50 ₪, מתוכם 15 ₪ זיכוי לרכישת וויסקי מהמותגים המשתתפים בפסטיבל. למידע נוסף: 072-2222002

זמן הוויסקי: קארדו 15

לקראת פסטיבל הוויסקי של "סנהדרינק" ו"דרך היין" בוחרים חברי המועצה את הפייבוריט שלהם. והפעם: ניר קיפניס עם קארדו 15...