לשתות כמו שקלטון. בערך

משלחת כושלת לקוטב הדרומי, חבורה של אנגלים שתיינים והמון ויסקי. ליאור הרגיל מספר על ארנסט שקלטון ועל הוויסקי שהוא שתה ושגם אתם יכולים לטעום ממנו. כמעט

סוף דבר

ב-1911 אמונדסן הגיע לקוטב, חמישה שבועות לפני סקוט. סקוט התשוש והמאוכזב מת בדרך חזרה, ושקלטון שבור הלב יצא שלוש שנים אח"כ למסע חציית אנטרטיקה, מסע שבמהלכו נלכדה ספינתו בין קרחונים וטבעה לבסוף. לאחר חודשיים בהם שהו הוא וחבריו למסע על גבי קרחון, הם שיפצו סירת חילוץ ויצאו לאי דרום ג'ורג'יה שבו היתה תחנת ציידי לוויתנים. שקלטון הימר על צידה שתספיק לשבועיים הפלגה בדיוק (כדי לחסוך משקל) –ובדרך נס הצליח להגיע. חברי המשלחת חולצו לבסוף ע"י ספינת צייד לוייתנים. שקלון יצא למסע שלישי שממנו לא חזר. ביום מותו אמר לו הרופא שאם הוא רוצה להאריך חיים עליו לנטוש את הרגליו המגונים ולכך השיב "איזה למשל?" התשובה היתה "השתייה". הוא נקבר באי דרום ג'ורגיה הנידח. שקלטון מעולם לא איבד חיי אדם באף אחת ממשלחותיו. את הוויסקי ניתן להשג בארץ במחיר 700 שקלים והוא מיובא ע"י י.ד. עסקים. לגבי סיפורי המאסטר בלנדר?נו, טוב,הסקוטים טובים בסיפורים מגניבים, איש אחד באמונתו יחיה. נ.ב. הבקבוקים הושבו אחר כבוד למקומם בבקתה באנטרקטיקה.