ברק רום השתתף בטעימת יינות יקב 'פנטיני' האיטלקי שנערכה באווירה רומנטית. למרות שבארוחות הרומנטיות שלו הוא מעדיף תפריט בשרי מגרה וכמה בירות לחות, אפילו הוא הצליח ליהנות...
יכול להיות שאתם תחשבו אחרת, ואני בטוח שמומחי היין שהיו איתי בוודאי יחשבו אחרת, אבל גם לאפשרות לטעום יין בתור ההדיוט הממוצע יש יתרונות. בעיקר כי זה מנגיש יותר את המוצר. אז אם מעניין אתכם להבין מה חוויתי, אתם מוזמנים להמשיך, ואם לא אז אתם גם מוזמנים להמשיך, כי אחרת איך תוכלו לרדת עלי בתגובות למטה?
אז מה הטעם שלו, אתם שואלים? אחלה. ובפירוט קצת יותר רחב אני יכול להגיד לכם שהופתעתי לטובה, בעיקר כי הצלחתי לזהות טעמים מסוימים שלא כל-כך יצא לי לפגוש בטעימות אחרות של יינות מבעבעים, או במילים אחרות, שתיתי חרא של מבעבעים כל חיי ואולי בגלל זה אני לא כל-כך מחובר. מדובר ביין מבעבע לבן יבש עם טעמים חזקים של פירות הדר מרירים-חמצמצים. הייתי אומר שיש כאן אשכולית (אדומה דווקא) ומעט דשא. לא שאי-פעם טעמתי דשא, או לפחות לא מאז גיל 3, אז גם טעמתי נמלים ואת פירות עץ הפיקוס, אז זה לא נחשב.
את היין הזה הייתי שותה בליווי סלט פפאיה ירוקה, או כל אוכל אסייתי קר. אפשר גם לערב דגים נאים ובקיצור הבנתם את הסיפור. לסיכום, הייתי אומר שמדובר על יין מבעבע איכותי, כזה שכיף להביא במתנה לארוחת ערב שהוזמנתם אליה, או פשוט לפתוח בקבוק קר ביום קיץ חם ולגמוע את הבקבוק עם בת-הזוג.
היין הזה של יקב פנטיני מיוצר מ-100 אחוזים של ענבי אליאניקו והיקב שלו נמצא במחוז באליקאטה, קרוב לעיירה וולטורה המפורסמת והציורית (סתם, אני מניח שהיא מפורסמת לתושבי המקום). גם כאן התמסרתי ליין המבעבע כדי לחוש את ניחוחותיו ואת טעמו, רק שהפעם הרגשתי יותר פירות אדומים, קצת דובדבן מריר ושזיף וגם פירות יער חמצמצים. לשמחתי גיליתי שלא רק אני חש בטעמים האלו והרגשתי שאני מתחיל להיות מקובל בחבר'ה, אף על פי שהכרתי שם רק עיתונאי יין אחד ואת כל השאר פשוט לא עניינתי ובצדק, יש להוסיף.
את היין הזה הייתי שותה עם מנות קצת יותר כבדות, כמו כבד עגל, שקדי טלה ואיברים פנימיים קלילים אחרים וכפי שציינתי קודם, הייתי שותה אותו גם בסוף יום עבודה על שפת הים כשהשקיעה מבשרת על בוא הערב.
ובכן, לא הכרעתי, אבל גמעתי ממנו כוס ועוד כוס. למעשה מדובר ביין די יקר, אבל ככל הנראה גם מאוד מצליח משום שבינתיים אזל מן המדפים .ואכן אהבתי אותו מאוד, יותר מהיינות המבעבעים, אף על פי שאין מה להשוות בין יין מבעבע ליין רגיל, אבל בכל זאת טעמתי אותם אחד אחרי השני, אז ההשוואה מתבקשת, לפחות בראש שלי.
רק שתדעו שמומלץ דווקא לתת לו להתיישן קצת, והיינן הראשי של היקב אפילו ממליץ לחכות עד 2035, אבל אני חושב שעם המצב בארץ, עדיף לשתות אותו כבר עכשיו, ואפילו כמה שיותר מהר. מבחינת ניחוחות הייתי אומר שגם כאן יש נטייה דובדבנית ופרי יער עם מרירות קלה שמזכירה שזיפי בר. מבחינת ליווי לאוכל, אז בשר שמבושל בפירות, או בכלל מאכלים כבדים ילוו מצוין את היין הזה.
התרעות פיקוד העורף