שוברים שורות: שירי סוטול

שירי שיכורים הוא ז'אנר בפני עצמו במוסיקולוגיה העולמית. לתרבויות רבות שירי שיכורים, חלקם שמחים וחלקם נוגים, וגם למנגינה חלק לא מבוטל, אבל כמעט כולם מתאפיינים בכנות מכאיבה וצובטת. גם אם לא תמיד יודעים מי כתב אותם, הם נחשבים בכל תרבות לנכסי צאן ברזל ואת מרביתם שרים עד היום. לפעמים נדמה שהחיבור בין שכרות לשירה הוא שילוב מנצח. גם אם לא תמיד זוכרים במדויק את כל המילים, באה השכרות ומתבלת את המנגינה...

איזה המנון גדול. רק אלכסנדר פן, שתיין אייקוני, מסוגל לתאר כך שכרות, באופן פיוטי וחמוד כאחד. פן סיפר שהשיר נכתב בסיומו של (עוד) ליל שתייה, בירושלים בשנת 1934. בהמשך הוא התאים לו מנגינה של השיר הרוסי "לו היו לי הרים של זהב". עוד סיפור מגניב שקשור לשיר הזה, ולא תאמינו, לערב של שתייה, התרחש בשנת 1942. הפעם, תודה לאל, זה קרה בתל-אביב, בקפה 'גוטליב' שמול קולנוע 'ארמון דוד', שניהם זצ"ל. פן שתה זופ קטן עם הבמאי אלף ארי וולף ושר לעצמו את "שיר השיכור". גבר שעבר בסביבה עם החברה שלו צעק על פן שהוא אידיוט, ושאם הוא לא יודע את המנגינה, שלא ישיר. אז פן הפסיק וקיבל מהבחור הדרכה איך לשיר את השיר שהוא עצמו כתב. ליאור ייני, המבצע המקצועי של השיר, הסתדר בלי הדרכה, אבל היה גם ביצוע לייב מיוחד ושווה במיוחד של אריק לביא.

עוד אחת מקלאסיקות הזמרה השתיינית, מפרי עטו וגרונו של מי שנחשב לאב המייסד של המוזיקה המזרחית בישראל. שיר מסטולים אותנטי לגמרי, לפחות עד שהוא מגיע לבית המאתגר הבא: "הוי זוללים, סובאים, הקשיבו נא לי / אם לא עכשיו / אימתי". מנתחי שירה טוענים שהתכנים משתלבים במחאה החברתית המיוחסת ליצירתו של ג'ו עמר, מה שאולי מתנגש קלות עם העובדה שבשנות השמונים הוא הקליט פרסומת לקפה טורקי עלית לפי מנגינת השיר, שגם אותו כתב.

שיר שכתב יוצר ממש אשכנזי, לפי לחן יווני, למלך הזמר המזרחי. מהפה של זוהר ארגוב זה נשמע ממש משכנע, על אף שהיצירה, שימו לב, לא באמת עוסקת באלכוהול, הוא רק מהווה מטפורה בשיר לאישה אהובה. אחת הפרשנויות אומרת שזוהר שר את מילותיו של עוזי חיטמן כשהוא מתכוון בערגה לברכה, אשתו לשעבר שעזבה אותו. ואחרי שזוהר עזב אותנו, ביצעו את השיר רבים וטובים, בהם אייל גולן, ישי לוי ומרגלית צנעני.

טוב, השיר הזה של דפנה אילת, שגם הוא יושב על מנגינה יוונית, כנראה בא בול, כמו צ'יפס, לאנשים שלוגמים ולוגמים. כי חוץ מרבבות הביצועים השתויים העממיים הוא הניב עשרה ביצועים רשמיים. מתוכם בטח שמעתם את יהורם גאון, שלישיית גשר הירקון, יפה ירקוני והדואט של אהוד בנאי וגידי גוב.

אברהם חלפי התכתב הרבה בשירתו עם שתיינותו. שני השירים האלה, מהנוגים והיפים שאת הראשון הלחין יצחק קלפטר ואת השני יוני רכטר ואת שניהם שר אריק איינשטיין, הם לא מאלה ששיכורים שרים כשהם שיכורים. אבל הם לגמרי עליהם.

לא חשבתם שמשוררים, ושתייה, ונדלג על אלתרמן, הא? השיר הזה נכתב עבור המחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", בגרסת 1964 (הגרסה המקורית, המתורגמת מגרמנית, עלתה לראשונה בשנת 1943). בתחילת המחזמר שרים אותו החבר'ה בשוק, כשיר מחאה נגד חצר המלוכה. בסיום הוא כבר שיר הלל ליין שהמלך העניק במתנה. כששותים מספיק, בסוף תמיד אומרים תודה לאלכוהול.

זמר מימי העלייה הראשונה, שלפחות בבית הראשון הוא עיבוד לשיר שיכורים צרפתי עממי. המקור זכה לגרסה עברית מלאה, "אבירים של שולחן עגול", בנוסח של מרים ילן-שטקליס. הרוח הגבית שהשיר נתן ליקב בראשון-לציון, כמקור פרנסה חשוב ביישוב, דחפה אותו למחרוזות שירים פופולאריות החל מתחילת המאה שעברה. בהמשך זכה השיר לגרסאות מקאבריות מפי לוחמי הפלמ"ח במלחמת השחרור ומפי לוחמי צה"ל במלחמת לבנון הראשונה. בין המבצעים הממוסדים יותר: מרים אביגל, ניסן כהן הב-רון וריקה זראי. ואם כבר ציונות בכף של דחפור: נעמי שמר שאבה מהשיר, כך נראה, השראה לשורה ב"שיר השוק": "כשנמות קיברו אותנו כאן בין חבית ובין בקבוק".

עיבוד של יעקב שבתאי לשיר שיכורים אירי עממי שמדבר במקור - אתם הולכים ליפול עכשיו - על וויסקי ולא על תירוש. בארץ ביצעו אותו הדודאים. ולא, דווקא לא בגלל הדודא...

עוד להיט, הפעם מתחילת שנות השישים, שנשאג מסורתית בערבי שירה בציבור. עוד נתנו קולם בשיר: חבורת רננים, שמשון בר נוי, מרים אביגל ונסתפק בזה. המשורר והמלחין, מתתיהו שלם, היה קיבוצניק ועבד רוב ימיו כרועה צאן. אל תגידו שלא מרגישים...