חיליק גורפינקל חולץ בקבוק אחד בכל שבוע, והפעם: Morey Saint Denis 2012 Domaine Ponsot...

לפני כמה שבועות קראתי כתבה מרתקת שתורגמה למוסף 'הארץ' מתוך ה'ניו יורק טיימס', אם איני טועה. היא עסקה במאבקו ה'הרואי' של וילי נלסון - זמר הקאנטרי המקשיש בעל הקול המאנפף ומראה בת הצ'יף שיצאה מדעתה - בתאגידי המריחואנה בארצו. כן, מסתבר שבאמריקה כמו באמריקה, שנייה אחרי שמתירים שימוש ליברלי בגראס, קמים גם תאגידים המנצלים זאת בצורה הכי קפיטליסטית ובוטה...

יינות בורגון, ברגעים מסוימים, הם ההוכחה שיין ואוכל טוב, יכולים להיות תחליף לא רע לסקס... (צילום: חיליק גורפינקל)

יינות בורגון, ברגעים מסוימים, מוכיחים שיין ואוכל טוב, יכולים להיות תחליף לא רע לסקס... (צילום: חיליק גורפינקל) כך למשל מספרים המרואיינים בכתבה, יש חשש שהתאגידים הללו, מרססים את הגראס ה'רפואי' שלהם, בכימיקלים כל-כך מזיקים עד שלא בטוח שאיש, חולה או בריא, באמת ירצה לעשן אותו אם יידע מה הם כוללים. נלסון עצמו נשמע מסטול למדי לאורך כל הכתבה ולא בטוח שהוא ממש מבין באיזה חומר נפץ הוא מתעסק. כל ההקדמה הארוכה הזו (חפשו את הכתבה ותקראו אותה בעצמכם לעזאזל...) באה רק בכדי לצטט ממנה את הקטע הבא: " ...הופכים את האוכל המקומי למקדש של סנובים ופלצני-טעם, כך הבחנתי אני בנטייה דומה שמחלחלת לדיבור על גראס – עם תיאורים נפוחים של צפיפות ניצנים, ארומה, טעמים פירותיים חבויים וגנטיקה תורשתית, שמקום בדרך כלל באוצר המילים הפומפוזי של אידיוטים עלובי נפש שמתעלפים מיין." טוב, אם זה לא עושה לך חשק לתלות את הכוס מיד ולחזור לשתות אך ורק גולדסטאר מול הטלוויזיה, או מקסימום אצל מתי, אני לא יודע מה כן יגרום לי לעשות את זה. אלא שמה לעשות - מהחרא הזה אני 'מתפרנס', השם ירחם. ככל שהסדרת הכתבות המוזרה הזו מתקדמת, אני חש יותר ויותר בניחוח קל, או לא ממש קל, של, ובכן, פלצנות, העולה ממנה. אלא מה. שהרי לא משנה כמה אתנצל, אשתטה, אחרטט ואלהטט בלשוני, העובדות היבשות (טוב, לא ממש יבשות, זה בכל זאת יין) תישארנה זהות. מדובר בסדרה העוסקת ביין. ולא סתם יין. היין הפלצני והסנובי מכולם - זה של בורגון. וזה קצת חבל. מכיוון שלהוציא את מחיריהם המעט בלתי אפשריים של היינות הללו, מדובר בהכל חוץ מפלצנות. ואם זה לא משכנע אתכם, אתם צודקים. אבל בכל זאת אנסה להסביר, בעיקר לעצמי כמובן, מדוע לא מדובר בפלצנות. אני לא בטוח שאצליח. יינות בורגון במיטבם, וכל היינות בסדרה הזו הם מהמיטב של היינות הללו, ביטוי חושני וארוטי לאחת האומניות הכי מופלאות שאני מכיר – העברת תחושות מהטבע אל הפה. אופס, פלצנות... כשהם בשיאם, מצליחים היינות הללו, להעביר משהו שקשה מאד לתאר במילים. לכן, כנראה, מתפלצנים עליהם. שהרי לך תתאר תחושות, טעמים, רגשות. מה תגיד? שהטרואר מתפרץ מהכוס? שהאדמתיות הטחובה של רצפת היער ממש עוברת בכל שלוק? בקיצור, לא באמת ילך. אבל תנו לי עוד שנייה לנסות. יינות בורגון, ברגעים מסוימים, הם ההוכחה שיין ואוכל טוב, יכולים להיות תחליף לא רע לסקס. וגם קצת פחות מסובך. לא חייבים פרטנר. אבל כשיש פרטנר כמו שירי, ליין לא לסקס (לא אתי לפחות), הכל הרבה יותר נעים. הפעם פתחה לנו שירי מוריי סן דני (איזה שם מגרה) של דומיין פונסו. לא אזיין לכם יותר מדי את השכל על גדולתו של היצרן הנהדר הזה, או על הטרואר של הכרם הזה. אומר רק זאת: הריח ה'ירוק' המזכיר קצת אקליפטוסים ונענע (אזעקת פלצנות חזקה...) לא עוזב אותי עד עכשיו. ואתם, עזבו שטויות. שתו גולדסטאר. אבל מדי פעם, אם אתם בעניין של סקס אחר, תנו קפיצה לבר היין של שירי השוכן בתוך 'קפה אלקלעי' שלה במתחם בזל, ותנסו. מה אכפת לכם. סקס לא חוקי עולה הרבה כסף, אתם יודעים. ביין זה עדיין מותר...

יין אחד בשבוע: Morey Saint Denis

חיליק גורפינקל חולץ בקבוק אחד בכל שבוע, והפעם: Morey Saint Denis 2012 Domaine Ponsot...

חיליק גורפינקל חולץ בקבוק אחד בכל שבוע, והפעם: Morey Saint Denis 2012 Domaine Ponsot...