יוסי בוזנח על הזן הלבן הכי-הכי בעולם שלא מצליח לתקשר מספיק טוב ותמיד נשאר מאחור...

יש לו מעל עשרה שמות נרדפים, הוא אחד הזנים העתיקים המתועדים באירופה, ואיכות היין הניתנת לייצור ממנו היא אלוהית - אין אף זן בעולם שיכול להתיישן ולהשתבח בבקבוק טוב ממנו. הוא מתוח על כל משרעת היין האפשרית, החל ביבש, חד ופריך ועד לנקטר מתוק ומרוכז, מיין שולחני פשוט ועד למבעבע מלכותי וחגיגי, והיו לו קאמבקים בכל עשור בשלושים השנים האחרונות. אז איך זה שבכל זאת הריזלינג האהוב תמיד צריך להסביר מי הוא, ושהוא לא רק בסיס ליין מתוק ומשמים מגרמניה. ואל תזכירו אותו באותה נשימה עם אמרלד ריזלינג... רוצים לעצבן ריזלינג? רק תקראו לו בשמות של שנים שנושאים את שמו חלקית ואין להם שום קשר אליו... (צילומים: יח"צ)

רוצים לעצבן ריזלינג? רק תקראו לו בשמות של שנים שנושאים את שמו חלקית ואין להם שום קשר אליו... (צילומים: יח"צ)

רוצים לעצבן ריזלינג? תקראו לו בשמות של זנים שנושאים את שמו חלקית ואין להם שום קשר אליו... (צילומים: יח"צ)

“I think Riesling is indisputably the greatest white wine grape in the world but many people think I am mad.” – Jancis Robinson

ריזלינג הוא שמו של זן ענבים לבן שמקורו בגרמניה, מקור שמו לא ממש ברור ועד היום הוא נתון הדבר בחילוקי דעות ושלל גרסאות. מולדתו היא כפי הנראה הריין בגרמניה, למרות שגם על עובדה זו אין הסכמה גורפת ולא מעט מאנשי המוזל יישבעו לכם שהוא שלהם. מכל מקום, התיעוד הראשון לגביו הוא בן 580 שנה! ומגיע מהריינגאו בשנת 1435. בדיקת ה-DNA של הריזלינג העלתה שהוא למעשה חצי אח של השרדונה, ועוד כמה עשרות זנים מערב-אירופיים. אמו הביולוגית היא הגואיי בלאן שהורישה לנו זנים רבים, שהיא גם אותה האמא של השרדונה, הגמאיי נואר ואפילו הפורמינט הנהדר. על האבא אין הרבה מידע - ממזר יצא הריזלינג המסכן... ההשערה היא שהוא מגיע ממשפחת הסאבאנין או אפילו זן פרא שגדל באזור. ריזלינג הוגל – בקבוק

רוצים לעצבן ריזלינג? רק תקראו לו בשמות של זנים שנושאים את שמו חלקית ואין להם שום קשר אליו. תגידו ריזלינג איטלקו והוא נטרף, תקראו לו גרי ריזלינג ותראו לאיזה עלבון תגרמו, תשאלו אם הוא קלר ריזלינג וכנראה שלא תקבלו ממנו תשובה לעולם. וזה עוד כלום לעומת ההכלאות שבהן הוא היה מעורב, חלקן קסומות כמו מולר טורגאו ומנצוני ביאנקו - כנראה בגלל שהשם ריזלינג לא מופיע בהן, וחלקן שילובים אומללים שנושאים את שמו לשווא. האמרלד ריזלינג שלנו הוא אחת הדוגמאות לכך. תמיד סיפרו לנו שהוא הכלאה שנעשתה באוניברסיטת דייוויס בין ריזלינג ומוסקדל ויצאה אל העולם בשנת 1948 (לא פלא שזו גם שנת ההקמה של מדינת ישראל...). הוא הצליח להתאקלם לא רע בקליפורניה, אוסטרליה, דרום-אפריקה וישראל, תוך שבדרך הוא מתחזה לריזלינג ומנצל את השם ריזלינג ליצירת תדמית. הוא מעולם לא יכול היה לספק כיין, ואגב כך הוא חרבן לריזלינג את המוניטין למשך שנים רבות. כל הצגת ריזלינג פה בארץ נפתחת במשפט: "זה ריזלינג אמיתי, לא אמרלד ריזלינג". ורוצים יותר מזה - בדיקות DNA חלקיות שנערכו לו, בכלל מראות שכלל אין לו קשר לריזלינג, ושהוא בכלל הכלאה בין מוסקדל וגרנאצ'ה. ג'ו גוס פרום – בקבוק

הריזלינג הנהדר שלנו נולד לאזורים קרים (ולפי המשוואה הזאת יכול בהחלט להיות שגם אני איזו הכלאה של ריזלינג...). הוא בנוי למזג האוויר הקר הקיצוני של צפון-אירופה, יש לו חליפת סערה בדמות גזע עבה בהרבה משל שאר הזנים, כך שהוא יכול לעמוד לו שם בקור הגרמני ולחכות בסבלנות שימרטו לו ענב אחר ענב בכדי לייצר ממנו אייס ויין משובח. הוא מנץ מאוחר, כך שהוא מצליח לדלג על אירועי האביב הקר, קפאונות וברד, הוא לא זקוק להרבה מים, הוא שומר על רמת חומצה גבוהה כמעט בכל סביבה ומיטיב להציג את משנתו הארומטית כאשר מבשיל לאיטו במזג-אוויר קריר. מנגד, הוא נדבק בבוטריטיס כמו זונה צוענית בזיבה - מזל שהגרמנים למדו לייצר נקטר אלוהי מהריקבון המכוער הזה. הוא שונא להגיע לאחוז אלכוהול גבוה ומאבד עניין ארומטי, הוא כייפי לשתייה כשהוא צעיר, אבל תן לו עשרים שנה ואז יתחיל הוא להראות את יכולתו האמיתית. ריזלינג הוא מילה נרדפת לחיוניות, פרי טהור (איך זה שבכל מקום שמעורבים גרמנים מתגנבת המילה טהור...), אלגנטיות ועידון. הוא במיטבו כאשר הוא אינו מגיע להבשלת יתר ומאופק באלכוהול, ויש לו יכולת אדירה לשקף את סביבתו ונוף גידלו בצורה שרק הפינו נואר - השם ירום הודו - יכול להתחרות בה. בעצם עם מאפיינים שכאלה, בעולם אידאלי הוא היה "הלבן" של בורגון ולא שרדונה... כרם - יקב רמת הגולן

להבדיל משרדונה הרי שריזלינג הוא מן ייצור שמתבלט כמו שהוא, עם מינימום מניפולציות יינניות: הוא לא צריך תסיסה מלולקטית, אין לו שום עניין ביישון בחביות אלון שמעמעמות את קסמו, הוא לא מבקש להישאר על השמרים בכדי לקבל אופי - יש לו מלא מזה, הוא לא צריך מלא אלכוהול בכדי להרשים – רק תנו לו זמן והוא כבר ידהים אתכם. הוא רק רוצה שיטלפו בו בדייקנות ויתנו לו לשקף את אמא אדמה בצורה הטובה ביותר. אבל יש לו בעיות: שנים שייצרו ממנו זבל מתוק ורדוד, וכל מיני זנים מתחזים בלבלו את העולם ביינות סתמיים שנשאו את שמו ופגעו בו. הוא מגיע מאזור שחווה תנודות דרמטיות בין בציר לבציר, ויותר מהכל - הוא חייב זמן יישון ארוך ולא מסוגל להיפתח כשהוא צעיר מדי. וכמובן - יש לו ארומה דרמטית שלא מצליחה לפנות לכל קהל. ריזלינג 2014 יקב ויתקין - בקבוק

אי-אפשר לייצר ריזלינג פשוט. הוא לא מסוגל להיות יין בסיסי, אלא דורש הקפדה ותשומת-לב מירבית, בציר בזמן מדויק ושמירת זהותו עד הפרט האחרון. ארני לוזן המג'ונן אמר פעם שייננות של ריזלינג היא הכי פשוטה בעולם, אבל צריך להיזהר אתו כל הזמן. ואז יאיר אליכם יין קסום, מלא נוכחות, דומיננטי ובעל משרעת ארומטית מופלאה, מאופק באלכוהול ומלא חן. בעל חמיצות ששזורה בכל נימיו, מבנה דק, שרירי וגמיש ויכולת השבחה בבקבוק שתבייש רבים מטובי היינות של בורדו, בורגון ופיימונטה. אין לו מאפיין בולט קבוע, וגדולתו בכך שהוא משקף את הטרואר בצורה מובהקת וסופג ממנו את נשמתו. לכן המשרעת הארומטית שלו רחבה כל-כך. הוא יכול להיות פרחוני או מלא פרי - מלימוניות עדינה דרך תפוח ועד אפרסק בשל ואפילו גויאבה, דבש וצוף, מינרליות יודית, גירית, ולאחר יישון מתפתחת בו מינרליות מוזרה המזכירה נפט או דלק. ריזלינג קאיומי 2013 כרמל - בקבוק

הריזלינג הוא אמנם רק הזן ה-20 ברשימת הזנים הנפוצים בעולם, אך תפוצתו - שוב כמו הפינו נואר - היא מהרחבות ביותר וכל אזור יין כמעט מנסה לגדל אותו לתנאים אידיאליים: מגרמניה ועד רוסיה, קנדה ועד צ'ילה, יפן וישראל. בגרמניה, מולדתו, הוא המלך הבלתי מעורער, נטוע ביותר מ-23,000 הקטר ומיוצר ממנו הכל חוץ מיין אדום. יבש ועדין, יבש ודרמטי, חצי יבש, חצי מתוק, מתוק, מתוקים מבוססי ענבים הנגועים בבוטריטיס, אייס וויין ויינות מבעבעים. הוא פרוש על כל משרעת ייצור היין האפשרית בצורה שאין דומה לה בעולם. הזן הקרוב ביותר שאני מכיר הוא השנין בלאן בעמק הלואר (עוד זן נפלא שאני אוהב מאד), אך המגוון הריזלינגי גדול בהרבה. הוא גדל בכל שלושה עשר אזורי היין של גרמניה, ומתבלט ומשקף כל אזור ואזור בצורה מעט שונה: בריינגאו הוא מהווה כ-80% משטח הכרמים ונטוע בצורה משמעותית גם במוזל, בפאלץ, ריינהאסן, וורטמברג ונאהה. ריזלינג גמלא 2013 רמת הגולן - בקבוק

בעבר היו לו בכל עשור שלושה בצירים נהדרים, שלושה בצירים בינוניים וארבעה קשים. ההתחממות של העשורים האחרונים מוציאה ממנו את המיטב ובשנים האחרונות יינות הריזלינג הגרמניים טובים מאי-פעם. באלזס הוא פורח לצדם של כמה זנים נוספים, בזכות יכולתו להתאים את עצמו בדיוק לסביבה. באזור הגרמנו-צרפתי הזה הוא קיבל מאפיינים מעניינים עד מאד: מעט שמן יותר מאחיו לצד השני של הריין, יבש יותר ונוח לשתייה גם בצעירותו. רק שלושה קלונים מתוך העשרות שקיימים בגרמניה הצליחו לשרוד את השחייה לצד השני של הריין, אבל הם מפיקים יינות נהדרים שהתאקלמו בצורה מושלמת בפסיפס הקרקעות האדיר של אלזס. אלון בודד ריזלינג יקב גוש עציון – בקבוק

באיטליה וספרד הוא די זניח, אך נוכח בצורה משמעותית באזורי היין במדינות נושקות לגרמניה. אוסטריה מייצרת ממנו יינות מעולים - בעיקר בוואכאו, והוא נפוץ מאד גם בצ'כיה, סלובקיה, הונגריה ולוקסמבורג הקטנה שבעצם נמצאת בקצהו העליון של המוזל. בצד השני של האוקיאנוס האוסטרלים אהבו אותו מאד וייצרו ממנו יין צנוע, דק ומלא חן, בעיקר בעדן ואלי ובקלר ואלי. עם השנים התברר שדווקא הגרסה של ויקטוריה היא "הברווזון המכוער" של עולם הריזלינג - בתחילה היו אלה יינות פשוטים למראה, אבל עד מהרה הם הפכו ליינות ריזלינג מרתקים וקסומים, בעלי פוטנציאל יישון והשבחה של עשורים רבים - עובדה שהביאה את האוסטרלים לקבל החלטה שיינות זניים מריזלינג חייבים להיות 100% זניים. ריזלינג ווייט קונספט 2014 יקב ספרה - בקבוק

ריזלינג ווייט קונספט 2014 יקב ספרה - בקבוק

גם ניו זילנד מחפשת לה את הריזלינג שלה ואזור מרלבורו מייצר את הטובים שבהם. קליפורניה אוהבת ריזלינג שמן ומלא יותר מהגרסה הגרמנית, אך עדיין כזה ששומר על אופי רענן, חיוניות וקסם. שם הם קוראים לו יוהנסבורג ריזלינג או ריזלינג לבן. עם זאת, הפריצה האמריקאית באה דווקא מוושינגטון, שם התייחסו לריזלינג ברצינות רבה, דבר שהביא את אחד החשובים בשגרירי הריזלינג בעולם, ארני לוזן המטורזן, הלא הוא דר' לוזן, לקום ולעשות מעשה ולייצר ריזלינג עילי יחד עם שאטו סאן מישל, והתוצאה היא האירוייקה הנהדר. כאן, בארץ הקודש, חיסלנו את הריזלינג עוד לפני שנולד, אך בעשור האחרון רואים תחייה לריזלינג האמיתי. יקבים גדולים וקטנים אמצו אותו וכיום מייצרים ממנו יינות מרשימים שרק הזמן יראה אם זכו בתכונות הריזלינג הרצויות, אם כי כבר עכשיו הם משקפים בצורה מובהקת את נוף מולדתם. הריזלינג של יקב ויתקין נעשה על-ידי היינן אסף פז בשנת 2003 והיה הריזלינג היבש הראשון בארץ. פז היה אף אחראי על ריזלינג קאיומי הראשון של יקב כרמל. תבור ריזלינג שחר אדמה - בקבוק

יקב רמת-גולן מייצר את ריזלינג גמלא, ואני הייתי שמח לראות שם ריזלינג מכרם יחידני בפסגת הפירמידה; יקבי כרמל מייצרים את הריזלינג קיומי - אחד מהטובים שקיימים כאן ומבטיח רבות לעתיד; ויתקין עושים אתו עבודה נהדרת זה שנים; דורן רב הון מיקב ספרה מייצר ריזלינג נהדר אשר סטיוארט פיגוט הכניס לרשימת המומלצים שלו. גם הריזלינג של יקב גוש עציון אהוב עלי מאד ונמצא בכיוון הנכון, וזה של רמי בר מאור מצליח להביא אופי ונוכחות יוצאי-דופן. כן, אני יודע שאמרתי שריזלינג צריך אזורים קרים ואין ספק שאנחנו לא בדיוק צפון-אירופה, אך גם מובלעות קרות באזורים חמים עשויות להניב תוצאות מעולות. גם יקב תבור הוציאו גרסה מרעננת וקופצנית לריזלינג שממש כיף לשתות בקיץ הזה בכוס מלאה בקרח. לאחרונה ניתן להבחין באינטראקציה מעניינת ודי אינטנסיבית בין יקבים ישראליים ליקבים בגרמניה, במסגרת פרויקט "יקבים אחים" - דבר שבהחלט עשוי לקדם את ההתמקדות בזן הריזלינג. בשנים האחרונות הרימו אבירם כץ ושאר פרחי היין שלנו את פרויקט "סאמר אוף ריזלינג" במטרה למקד את קהל היין בזן נהדר זה, אבל כמו שכתבתי בהתחלה, ריזלינג הוא זן שעושה צעד קדימה ושניים אחורה, כך שאני לגמרי לא בטוח אם אי-פעם יזכה הריזלינג הנהדר לפופולריות לה הוא ראוי...

לבן בחלום שחור: יינות ריזלינג

יוסי בוזנח מספר על הזן הלבן הכי-הכי בעולם שלא מצליח לתקשר מספיק טוב ותמיד נשאר מאחור...

יוסי בוזנח על הזן הלבן הכי-הכי בעולם שלא מצליח לתקשר מספיק טוב ותמיד נשאר מאחור...